נשיונל אינטרסט: "ארצות הברית במלחמה בסוריה"
העיתונאי האמריקני אדם למון, מומחה לענייני המזרח התיכון, כתב במאמר באתר ה"נשיונל אינטרסט" האמריקאי על הנוכחות הצבאית האמריקאית בצפון מזרח סוריה, ואמר כי ההתקפות האיראניות האחרונות על נוכחות זו הן תזכורת אחרונה לכך שארצות הברית עדיין במלחמה בסוריה ושהחיילים שם בסכנה.
הוא הוסיף כי המטרות המעורפלות של ארה"ב שם אינן מצביעות על כך שהיא קרובה יותר לעזוב את סוריה מאשר כשהיא הניחה את חייליה על הקרקע בפעם הראשונה, מה שמעיד על כך שהמטרה המוצהרת רשמית של כניסתה של אמריקה לשם, שהיא להילחם בארגון המדינה, היה לטשטש את המאמצים האמריקאים להתעמת עם רוסיה ואיראן בסוריה.
הוא הסביר כי אמריקאים בסוריה מתמודדים עם סכנות ממשיות מצד מיליציות איראניות, כוחות ממשלה וכוחות וגנר הרוסיים, וכי ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן התחייב להמשיך ולהגן על 900 חיילים אמריקאים בסוריה כל עוד הם יישארו במדינה.
למון אמר כי למרות המהלך של ביידן לסיים או לצמצם את "המלחמות האינסופיות" של ארצות הברית באפגניסטן ובעיראק, מדיניות זו לא חלה על סוריה. במקום זאת, וושינגטון מצהירה כי היא מחויבת ,לכאורה, להילחם במדינה האסלאמית ולהפעיל לחץ על משטר אסד.
למרות זאת, לדברי למון, וושינגטון מבינה שהמשטר הסורי אינו מבודד עוד כפי שהיה בעבר, והוא התחבר עם מדינות רבות באזור לאחרונה, וההסכם בתיווך סין, שגרם לפריצת דרך ביחסים בין סעודיה ואיראן, צפויות להוביל ליותר מהשינוי בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון, זה ישפיע עוד יותר על האליטות האזוריות שיבינו שיש להן אפשרויות מחוץ לאמריקה כדי לקדם את המטרות הפוליטיות והביטחוניות שלהן.
הכתב אמר שסין ורוסיה עוזרות כעת לייצב את המזרח התיכון, ואף תומכות באינטרסים האמריקאיים. סין מציגה את עצמה כידידת כולם וכאויבת של אף אחד, מה שמאפשר לה למצב את עצמה כמתווך ישר שיכול לטפל בבעיות האזור בדרכים שוושינגטון אינה יכולה. רוסיה נתפסת גם כשותפה אמינה – כזו שעמדה לצד בעל בריתה הסורי בכל מצב – ובעלת שיח שהתגלתה כרגישה לצרכים של בירות שונות כמו דמשק, תל אביב, ריאד וטהראן.
מצד שני, – אומר הכותב – הרקורד של אמריקה סוער יותר, שכן היא זאת שפלשה לעיראק לפני 20 שנה, ושחררה כאוס ואלימות ברחבי האזור, והיא זאת שפוצצה באופן חד צדדי את הסכם הגרעין הבינלאומי עם איראן לאחר שחליפה את ממשלו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה. בעלות בריתה האזוריות תמכו בכל כוחם בהסכם, והיא זו שסירבה מאוחר יותר להגן על ערב הסעודית ושותפותיה הערביות, מה שגרם לריאד להתפייס מאוחר יותר עם טהראן, שלא לדבר על העובדה שוושינגטון נעה בין הרצון לנסיגה מהאזור לבין התייצבות בו לאורך 3 ממשלים נשיאותיים.
למון סיכם את המאמר שלו באומרו שהמזרח התיכון גדול מספיק עבור ארצות הברית, רוסיה וסין, במיוחד שלבייג'ינג יש עניין רב ביציבות אזורית כדי שתוכל להמשיך לייבא משאבי אנרגיה מהאזור.
קרדיט: אל ג'זירה נט קרדיט לתמונה: איאם