מבוא
לפני כשנה החלה המתקפה של רוסיה על אוקראינה. מתקפה שתוכננה להתבצע כ-'מבצע מיוחד' שנועד להחליף את הממשלה האוקראינית הנוטה להתקרב ל-'עולם המערבי' בממשלה ידידותית לרוסיה והפכה למלחמה כוללת בין רוסיה לבין ברית 'העולם המערבי', כשהאוקראינים מספקים את החיילים ו-'המערב' מספק את המימון ומשלב מסוים ואילך גם את רוב אמצעי-הלחימה שבידיהם.
המלחמה מוטטה כמה וכמה מיתוסים שהתפתחו בתרבות המערבית לגבי המציאות המדינית בעולם בכלל, תפקיד המלחמה במסגרת היחסים הבינלאומיים בפרט ולגבי מאפייני תופעת המלחמה – מיתוסים שהחלו להתפתח אחרי קריסת ברית-המועצות ובמהלך התקופה של השלטנות המערבית ביחסים הבינלאומיים שבאה בעקבותיה. מיתוסים שנבעו ממחקר שטחי של המתרחש בעולם ותפיסה שכל העולם הוא בעצם 'מערבי' בתפיסתו למעט כמה חריגים שיש לעקרם. לא אכנס לדיון התרבותי והמדיני הזה – ההצגה שלהלן תתמקד במלחמה באוקראינה עצמה ובמאפייניה.
שני משפטי אזהרה:
- המלחמה טרם הסתיימה ולפחות כפי שהיא מתפתחת כרגע נראה שגם לא עומדת להסתיים בקרוב אלא אם תתרחש תפנית מדינית או צבאית מהותית – קריסה מדינית מבפנים של אחת הממשלות היריבות או קריסה רבתי בנחישות הלוחמים בשני הצבאות. אלה לא תפניות בלתי-אפשריות, אבל לפחות לפי המידע הקיים כרגע הן לא סבירות בעת הקרובה.
- המידע הזורם אלינו מהמלחמה הוא בלתי-אמין בעליל. שני הצדדים שולטים ברוב המידע המופץ, שניהם משחררים רק מידע שמועיל לסיפור אותו הם רוצים לספר. רוב המידע המופץ בתקשורת המערבית הממסדית והחברתית הוא תעמולה אוקראינית שנמסרת כמעט ללא שום פקפוק או בקרה. גם המקורות הרשמיים של מדינות 'המערב' מפרסמים בעיקר מסרים ופחות מידע גולמי – וגם הם לעתים מהדהדים את התעמולה האוקראינית מתוך מטרה להשפיע על תוצאות המלחמה. בתחילת המלחמה היו לא מעט מקורות 'פראיים' – אזרחים וחיילים משני הצדדים שפרסמו ללא בקרה את המתרחש בסביבתם הקרובה באתרי התקשורת החברתית, אבל בהדרגה הצטמצמה תופעה זו בעקבות מאמץ של השלטונות היריבים לכפות צנזורה. הפרסומים הללו עדיין קיימים, אבל הרבה פחות והם הרבה פחות מציגים מידע על המתרחש.
לאור האמור בשתי אזהרות אלה יש להתייחס לכל הנכתב להלן בזהירות.
מהלכי המלחמה העיקריים
יחסי-הכוחות
לפני שאציג את התנהלות המלחמה חשוב לבטל את אחד המיתוסים שהשתרשו בחלק מהמקורות:
בפרוץ המלחמה צבא אוקראינה לא היה ארגון חלש ונכה שהוקם על בסיס גיוס עממי של אנשים ללא כל ידע או הכשרה צבאית ולא כוח גרילה גדול. למעט צבא רוסיה הוא היה הצבא הגדול באירופה. זרוע היבשה שלו היתה גדולה יותר ומצוידת ביותר טנקים, נגמ"שים, כלי ארטילריה ושאר אמצעי-הלחימה היבשתיים מכל הסוגים מאשר הצבאות של מדינות מערביות שנחשבות מעצמות; זרוע האויר שלו כללה אמנם פחות מטוסי-קרב מאשר המעצמות המערביות המובילות, אבל, לעומת זאת, כללה יותר סוללות טילים נגד-מטוסים מאשר כל צבא מערבי. רק בתחום הים היו האוקראינים בעלי יכולת מצומצמת יחסית לעומת המעצמות המערב אירופאיות.
צבא רוסיה בכללותו גדול בהרבה מצבא אוקראינה הן בכוחות הסדירים והן בפוטנציאל גיוס כוח-האדם, אולם, בגלל מאפייני הגיוס, הארגון, החקיקה הרוסית והתפיסה המדינית שהובילה לייזום המלחמה, הכוחות שהקצה צבא רוסיה למלחמה, היו קטנים יותר מאשר הכוחות שהיו זמינים לצבא אוקראינה (סדיר ומילואים) – זאת כנראה הדוגמא היחידה בשלוש מאות השנים האחרונות בהן צבא רוסיה נלחם בנחיתות מספרית! כלומר, מבחינת כוח-אדם ואמצעים לצבא רוסיה יותר 'אורך נשימה' מאשר לאוקראינה, אבל בכל רגע נתון הוא הפעיל, וממשיך כך גם היום, רק חלק מצומצם מהיכולת התיאורטית שלו.
המהלכים היבשתיים
במבט לאחור אפשר לחלק את התפתחות המלחמה למספר שלבים. חשוב לזכור שהמעברים בין השלבים לא היו חדים, מהיום למחר, אלא תהליכים הדרגתיים:
- שלב ראשון – 'המבצע המיוחד':
המתקפה הרוסית הראשונית שכללה את 'המבצע המיוחד' להחלפת השלטון בקייב והשתלטות מהירה על חלק ניכר ממזרח אוקראינה – השטח שנחשב על-ידי רוסיה כאדמות רוסיות (נובורוסיה) שרק בגלל תעתועי המציאות של התפתחותה והתפרקותה של ברית-המועצות הפכו לחלק ממדינת אוקראינה. שלב זה אופיין בתמרון רוסי מהיר מאד לעומק שטחה של אוקראינה במספר חזיתות במקביל. לפי אופן התנהלות הכוחות הרוסיים ברור שבנוסף לשלומיאליות מקצועית שהשפיעה מאד על תוצאות הקרבות ההנהגה המדינית הרוסית לא ציפתה להתנגדות אוקראינית ניכרת – מנהיגי רוסיה האמינו שרוב הציבור באוקראינה ישמח לקבל את פניהם.
- שלב שני – מיקוד המתקפה הרוסית במזרח אוקראינה: בעקבות הכישלון של 'המבצע המיוחד' בחזית קייב – נסוגו הכוחות הרוסיים מחזית זו והתמקדו בכיבוש מזרח אוקראינה. שלב זה אופיין בחזרה רוסית הדרגתית ליישום התורה הרשמית של צבא רוסיה בגרסתו האחרונה – כיבוש איטי של שטח על-ידי כתישה ממושכת באש ארטילרית והפעלת כוחות קטנים שינצלו את הישגי האש כדי להתקדם עקב בצד אגודל. שיטה זו מזכירה מאד את דבריו של גנרל צרפתי במלחמת העולם הראשונה: "התותחים כובשים והרגלים מבססים את האחיזה".במהלך שלב זה נשחקו הכוחות האוקראינים ומלאי אמצעי-הלחימה, התחמושת וחלקי-החילוף שלהם והם נזקקו להזנה בציוד מתוצאת מדינות 'המערב' כדי להמשיך להילחם. קשה לברר את המצב לאשורו, אבל יתכן שאלמלא הגעת ציוד זה הצבא האוקראיני היה מגיע למיצוי סופי במהלך קיץ 2022.
- שלב שלישי – מתקפת-נגד אוקראינית:
בכל משך המלחמה נקטו האוקראינית בהגנה תוקפנית מאד שבה הרבו לתקוף-נגד בדרגים מקומיים. במהלך שני השלבים הראשונים הם גייסו יותר מ-700,000 אנשי מילואים, אנשי משמר לאומי ומתגייסים טריים ללא ניסיון ובכך הגדילו את היקף כוח-האדם העומד לרשותם לכדי בערך מיליון חיילים. הם ניצלו את העדיפות המספרית הגדולה שיצרו כדי לשמר חלק מהכוחות בעורף ולהכין אותם ביסודיות למתקפת-נגד כוללת, שתחילה הבטיחו להנחיתה בחודש יוני (כלומר כ-4.5 חודשים אחרי תחילת הפלישה הרוסית), אחר-כך ביולי ולבסוף הנחיתו אותה בפועל בימים האחרונים של חודש אוגוסט (כ-6 חודשים אחרי תחילת הפלישה הרוסית). במאמץ הראשון הם תקפו לכל רוחב החזית (כ-850 קילומטרים), כאשר המאמץ העיקרי הוא בקצה הדרומי של החזית ובשאר החזית הוטלו בעיקר התקפות-גישוש. המאמץ הדרומי נכשל, אבל בקצה הצפוני של החזית, ממזרח לעיר חרקיב, גילו חולשה רוסית ניכרת ולכן בשבוע השלישי של המתקפה הסיטו את המאמץ העיקרי לשם וחדרו בקלות רבה דרך מערך ההגנה הרוסי הדליל וכבשו שטח רב. בעקבות הצלחה זו הם הצליחו לכבוש חזרה תוך חודש כמעט את כל השטח שכבשו הרוסים במשך כשלושה חודשים בשלב המלחמה הקודם. בניגוד לצבא רוסיה, צבא אוקראינה הפעיל אמנם הרבה אש, אבל הסתמך בעיקר על כוחות ממוכנים שיסתערו ויתמרנו במהירות.
בעקבות התבוסה ממזרח לחרקיב הבינה ההנהגה הרוסית שאינה יכולה להמשיך לנהל את המלחמה בקימוץ כוחות ולהסתפק בגיוס השגרתי של ימי-שלום ובגיוס מתנדבים משלימים ולראשונה גייסה מילואים – כ-300,000 חיילים. חלק ממגויסים אלה עברו רענונים קצרים בלבד ונשלחו לסתום את הפרצות בחזית והשאר הושארו בעורף להכשרות יסודיות יותר. הגעת הכוחות הרוסים הנוספים ומיצוי הכוחות האוקראינים התוקפים הקפיאו מחדש את החזית.
- שלב רביעי – איזון והמתנה:
מאמצע אוקטובר שני הצדדים צוברים כוחות ומתכוננים למלחמה ממושכת. בתקשורת מדובר רבות על כוונת שני הצדדים ליזום מתקפה חדשה לאחר שישלימו את ההכנות ומזג-האויר יאפשר זאת.
החזית לא שקטה בזמן זה – שני הצדדים המשיכו ליזום התקפות באש, פשיטות והתקפות קטנות שנועדו לכבוש יעדים מצומצמים שישפרו את מצבם בחזית ובינתיים גם ישחקו מעט את כוחות האויב. מאמצע ינואר הגבירו הרוסים שוב את היקף ההתקפות שלהם. ההתקפות הללו נראות דומות מאד במאפייניהן להתקפות של אפריל – יולי 2022, אולם בעוצמות קטנות יותר. לעת עתה לא ברור אם זו המתקפה הרוסית או שמדובר במהלכים מקדימים שנועדו לגשש את הכוחות האוקראינים לקראת מתקפה גדולה יותר שתבוא בעתיד.
התיאור שלעיל ממוקד בלחימה היבשתית כי היא המאמץ העיקרי של שני הצדדים, אולם לחימה זו לא התנהלה לבדה. ברקע למהלכים היבשתיים הפעילו הרוסים גם מאמץ אש לעורף האוקראיני וגם מצור ימי שנועדו לפגוע ביכולת מדינת אוקראינה לקיים ולתחזק את מאמץ המלחמה שלה. האוקראינים גמלו למהלכים אלה במאמצים דומים משלהם – אם כי מבחינת עוצמתם ומאפייניהם הם מהווים הטרדה בלבד ולא איום על יכולותיה של רוסיה.
קרדיט: ד"ר עידו הכט – אסטרטג צבאי קרדיט: ויז'ואל קפיטליסט ורשתות חברתיות