מדוע רואים פחות דיווחים בטוויטר על מה שקורה באיראן?

על ההפגנות באיראן והדיווחים ברשתות החברתיות – מדוע רואים פחות דיווחים בטוויטר על מה שקורה באיראן?

 

יש מספר בעיות למי שרוצה להבין מה קורה באיראן, ומסתמך על מה שעולה ברשתות החברתיות הגלובליות. כדי להציב את הדברים בפרספקטיבה הנכונה, אסביר מעט על הנושא ואמנה כמה מהבעיות.

מספר האיראנים המשתמשים ברשתות חברתיות נאמד בכ- 55 מיליון איש, אבל צריך להבין שאמנם יש באיראן שימוש ברשתות הגלובליות, אבל במקביל קיים שימוש ברשתות איראניות פנימיות, חלקן פתוח רק למספרי טלפון איראנים, חלקם רק למכשירים שנמצאים באיראן, חלקן מאפשרות גישה באמצעות מחשב בעד שאחרות מיועדות רק למכשירי טלפון סלולריים, וברשתות האלה יש מיליוני משתמשים, ואינן נגישות לגולש הרגיל ממדינות זרות, שמחפש מידע ברשת.

 

רבים במערב שמחפשים מידע על המתרחש באיראן, מנסים למצוא את המידע ברשתות הגלובלית שהם מכירים, ובהם טוויטר, אבל שוכחים שהמשטר מנתק את הגישה לתקשורת נתונים סלולרית באזורים בהם ישנן הפגנות, וכך גם את תקשורת האינטרנט הקווית, דבר שפשוט לא מאפשר להוציא מידע ולהעלותו לרשתות, כולל תמונות סרטונים, בזמן אמת מההפגנות.

לניתוק הגישה לרשת, צריך להוסיף את מערכות הניטור והפילטרים שהמשטר התקין במרכזי התקשורת, שגורמים להאטה משמעותית במהירות התקשורת והעלאת / הורדת נתונים באינטרנט באיראן, וכן את החסימות מניעת הגישה לשירותים שרתים שהמשטר החליט שהם לא מתאימים או לא ראויים שהציבור האיראני ייכנס אליהם או יקבל מהם שירות. בתקופת המחאה הנוכחית, בהם שירותי חדשות, בלוגים, שירותי מדיה כגון יוטיוב, שירותי מוזיקה ושירותי סרטים, וכמובן שירותי רשתות חברתיות ושירותי העברת מסרים מיידיים. יש הערכות שהמשטר מצנזר ומונע גישה לכ 80% מהאתרים והשירותים באינטרנט.

 

כל אלו גרמים לאיראנים רבים להשתמש בשירותי VPN שונים, המאפשרים גישה לחלק מהשירתים המצונזרים, והיות ומשטר המולות ממש לא אהב את הרעיות שאזרחי איראן יעקפו את החסימות הפילטרים שהתקין, מתקיים משחק מתמיד של חתול עכבר בין האיראנים לבין מערך הסייבר של המשטר, שחוסם גישה לשירותי ה VPN, והגולשים האיראנים מצידם, מתחברים בכל פעם לשירות חדש (וישנן קבוצות / ערוצים בפלטפורמות החברתיות, שמספקות רשימות של שירותי VPN מומלצים שעדיין לא נחסמו)

אם נבדוק באילו רשתות חברתיות גלובלית שכולנו מכירים, משתמש הגולש האיראני הממוצע, נראה שפלטפורמת טלגרם משמשת את האיראנים ככלי עיקרי להעברת מידע, בעיקר בזמנים כמו עכשיו, וזה למרת שעקרונית טלגרם היא אחד השרותים החסמים במדינה, והגישה לטלגרם מתבצעת באמצעות שימוש בשירתי VPN, ולמרות שאין לי נתונים מספריים סטטיסטיים עדכניים לגבי השימוש בטלגרם, אציין שבספטמבר שנה שעברה, נאמד מספר ההודעות שנשלחו ע"י גולשים איראנים בפלטפורמת טלגרם, בכ 15 מיליארד הודעות.

כמובן שגם לטוויטר יש משתמשים באיראן, כ 10.4% ממשתמשי הרשתות החברתיות, וזה למרות שגם לטוויטר ישנן מגבלות שהמשטר יצר. זה המקום להזכיר שלרבים מבכירי המשטר, יש חשבונות טוויטר, כולל למנהיג העליון, זה למרות שראש מערך הסייבר של משטרת איראן טען לפני מספר שנים, שלא יסירו את המגבלות מטוויטר, כי מדובר בפלטפורמה שמשמשת קבוצות טרור בעולם. (הסירו חלקית, כי זה נח למשטר להשתמש בפלטפורמה…)

תמונה

 

אציין כדוגמה כי המגבלות והחסימות שהמשטר מפעיל, גרמו לפלטפורמת אינסטגרם שהייתה אחת מהיותר פופולרית באיראן, שבה השתמשו השנה עד תחילת ההפגנות של המחאה הנוכחית, כ 90% מהגולשים, ועכשיו (נתוני סוף אוקטובר) רק כ 18% מהגולשים האיראנים משתמשים באינסטגרם, וזה בניגוד למגמת העלייה בשימוש בשאר הרשתות הגלובלית מאז תחילת המחאה, לדוגמה רשת Pinterest עלתה מכמעט 5% לכ- 26.7%, פלטפורמת Reddit עלתה מכ- 1.35% לכ- 13.4%, פלטפורמת טוויטר שעליה דיברת, עלתה מפחות מחצי אחוז, לכפי שציינתי כ 10.4%, פלטפורמת יוטיוב עלתה מפחות מאחוז לכ- 10%, פלטפורמת פייסבוק עלתה מכ- 1% בספטמבר השנה, לפחות מ 10% בסוף אוקטובר.

רק לשם השוואה, נתוני הגולשים בישראל בסף אוקטובר, באותן פלטפורמות של רשתות חברתיות גלובליות (שוב לא כולל מידע מספרי סטטיסטי על טלגרם) הם: פייסבוק עם כ 60.7%, אינסטגרם עם כ 13.65%, Pinterest עם כ 9.5%, טוויטר עם כ 8.3%, יוטיוב עם כ 5.75%, ופלטפורמת Reddit עם פחות מאחוז.

תמונה

 

אז זה שלא תמיד מוצאים מידע על מה שקורה באיראן, זה לא אומר שהאיראנים לא משתמשים ברשתות חברתיות גלובליות, אלא שהם משתמשים גם ברשתות איראניות פנימיות, ושלא תמיד יש גישה לאינטרנט ו/או לשירותים והאתרים אליהם רוצים להגיע, ומי שמעוניין להפיק מידע סטטיסטי, כגון כמה הודעות עלו בנושא מסוים, ופונה לחפש את המידע ברשתות כמו טוויטר ופייסבוק, שמספקות כלים לבדיקות כאלה, צריך לקחת בחשבון שרוב המידע שכן יוצא מאיראן, לא עלה ישירות לפלטפורמות אלה, אם בכלל.

תמונה

קרדיט: ערוץ הטלגם מבט למזרח התיכון    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות