מדוע הטילה איראן על זרועותיה הזרות לדכא את ההפגנות מבית?

עם כניסת ההפגנות העממיות באיראן לחודש השני שלהן, והריגתם של יותר מ-240 בני אדם בידי כוחות הביטחון, דיווחים בעיתונות חשפו כי המשטר האיראני השתמש בחיזבאללה הלבנוני ובגיוס העממי העיראקי (אלחשד אלשעבי), הכוללים מיליציות שיעיות, כדי לסייע בדיכוי ההפגנות.

איראן הייתה עדה להפגנות רחבות היקף מאז אמצע ספטמבר 2022 לאחר הריגת האישה הכורדית בת ה-22, מהסה אמיני, כתוצאה ממכות בראשה של "משטרת המוסר" באיראן, על אי לבישת חיג'אב כמו שצריך, דבר שהרשויות מכחישים.

שימוש בנשק

ב-16 באוקטובר 2022, העיתון "Jerusalem Post" ציטט "מקורות יודעי דבר", שאמר כי "גורמים בחיזבאללה הלבנוני והגיוס העממי העיראקי מסייעים לכוחות הבסיג' האיראניים בדיכוי ההפגנות העממיות ברחבי המדינה".

העיתון העברי הצביע על קטעי וידיאו שהפיצו פעילים ברשתות החברתיות ב-8 באוקטובר, בהם נראים גברים בבגדים אזרחיים מדברים ערבית במבטא לבנוני, מכים מפגינים בערים שונות באיראן, כולל בבירה טהראן.

העיתון טען כי טהראן, למרות הקשיים הכלכליים העומדים בפני אזרחיה, שולחת יותר ממיליארד דולר למיליציות הפרוקסי שלה, כולל יותר מ-500 מיליון דולר לחיזבאללה הלבנוני, מאות מיליונים לחות'ים בתימן ועשרות מיליונים למיליציות עיראקיות.

באותו הקשר, הרשתות החברתיות הפיצו מסמך מ-18 בספטמבר 2022, שאמיתותו לא אומתה, המראה את אישורו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לשלוח את פעיליו לאיראן כדי "להשתתף באבטחת מתקנים חשובים בטהרן".

נסראללה התייחס, במהלך נאום בטלוויזיה בתחילת אוקטובר, למותה של מהסה אמיני כ"תקרית מסתורית", וכי "האירוע מנוצל כדי להסית מפגינים ברפובליקה האסלאמית של איראן".

לדבריו: "יש התמקדות באיראן. כל תקרית, גם אם היא מעורפלת או בלתי מובנת, מנוצלת להסתה", וציין כי "ההפגנות אינן משקפות את הרצון האמיתי של העם האיראני, שנאמן להנהגתו."

הוא הדגיש כי "איראן חזקה וממוקדת מהיום הראשון, ולכן כולם מהמרים על הפיכה מבפנים", והדגיש כי "איראן חזקה ואמיצה מאי פעם".

עד לכתיבת הדו"ח לא פורסמה הודעה אישור ממנהיגי המיליציות השיעיות המזוהות עם הגיוס העממי בעיראק, בנוגע להפגנות העממיות השוטפות את הערים האיראניות.

 

גורל משותף

החוקר האיראני פיראס אל-וואלי, מצדו אמר כי "המצב הכלכלי והדיכוי המתמשך מגבירים את ההתעקשות של האיראנים להיפטר מהמשטר, ולכן נאומיו של המנהיג עלי חמינאי בהם הוא מאשים את המערב וישראל כעומדים מאחורי ההפגנות וזאת כדי למנוע מאיראן לשחרר את פלסטין וכי פעולותיהם לא יועילו".

החוקר העיראקי אמר לרשת החדשות – אל-איסתקלאל כי "אם המשטר האיראני ייפול, זרועותיו באזור הערבי ייחלשו במידה רבה, כי גורלם משותף, ולכן אנו מוצאים אותם מגינים בעוצמה על וילאית אל-פקיה כי הם רואים בו מבצרם שמגן עליהם ומספק להם כסף, נשק והשפעה באזור".

אל-וואלי ציין כי "הנטייה של איראן להבאת גורמים מהחיזבאללה הלבנוני ומהקהל הפופולרי העיראקי, מצביעה על היקף המשבר ממנו סובל המשטר האיראני ואת חוסר היכולת של כלי הדיכוי האיראניים שלה לשים קץ להפגנות שמתרחבות מדי יום".

והוסיף, "אין ספק שרבים המשתייכים למשמרות המהפכה האיראניים או לכוחות הבסיג' מגלים אהדה לאחיהם, ואולי זה מה שגרם למשטר להשתמש בזרועותיו הזרות כדי לדכא מפגינים איראנים ללא רחמים. "

מצד שני, מוסיף החוקר, "אם מתפרצות הפגנות בעיראק נגד מיליציות ומפלגות הנאמנות לאיראן, אנו רואים את כוחות הגיוס העממי משתמשים במשמרות המהפכה, וזה קרה באוקטובר 2019, כאשר הגנרל קאסם סולימאני ניהל פעולות ביטחוניות במקום כדי לסיים את ההפגנות בבגדד".

ב-17 באוקטובר 2019, רויטרס ציטטה דיפלומט באזור שמכיר את תהליך קבלת ההחלטות באיראן (שזהותו לא נחשפה) שאמר כי "קבוצה של מפקדים בכירים במשמרות המהפכה נסעה לעיראק ביום השני של ההפגנות ונפגשו עם גורמי מודיעין וביטחון עיראקים".

לאחר הפגישה, קצינים בכירים במשמרות המהפכה בעלי ניסיון בבלימת תסיסה אזרחית המשיכו לייעץ לממשלת עיראק, אך לא נפרסו חיילים איראנים, אמר הדיפלומט.

הוא הוסיף, "יועצים איראנים התעקשו לקבל תפקיד, והזהירו אותנו כי המשך ההפגנות, אם ייצאו משליטה, הם יערערו את ממשלתו של עאדל עבדול-מהדי".

נסיונות קודמים

זו לא הפעם הראשונה שאיראן משתמשת במיליציות שלה כדי לדכא את ההפגנות, כפי שפרסם אתר האופוזיציה האיראני, Amid News, בינואר 2018, משמרות המהפכה הביאו אלפי שכירי חרב אפגנים ממיליציית "פאטימיון", שנלחמת בסוריה, לאיראן כדי להשתתף בדיכוי ההפגנות העממיות.

וביולי 2021, הפגנות נרחבות פרצו באחוואז ובאזורים נרחבים בדרום איראן, על רקע מעצרים נרחבים, אז היה שימוש בכדורים חיים ומיכלי גז מדמיע.

אלפי ערבים אהוואזים יצאו במחוז ח'וזסטן, שבדרום איראן, במחאה נגד המחסור במים, התפשטות הבצורת והפסקות החשמל, לאחר שהממשלה בנתה סכרים על 5 נהרות העוברים דרך אחוואז כדי להפנות מים לפנים איראן, מה שהפחית את כמות המים שהגיע לאזור.

השלטונות האיראניים מכחישים כי להחלטות להטות נהרות באחוואז יש מטרות פוליטיות, עד כדי כך שהנשיא היוצא חסן רוחאני האשים את התושבים הערבים באחריות למשבר המים באזור, בגלל המשך גידול אורז במחוז.

העיתון הבחרייני "אל-וטן" פרסם אז ידיעה שבה הוא מדבר על השימוש של איראן במיליציות הנאמנות לה בעיראק, ועל כך שהם חצו את הגבול האיראני-עיראקי עם כל הציוד הצבאי שלהם לאחוואז כדי לדכא את ההפגנות.

העיתון ציין כי טהראן פנתה להתגייסות העממית העיראקית כדי להתמודד עם המשברים באחוואז במהלך ההפגנות באפריל 2019, שכן היא השתמשה באותן מיליציות בראשות סגן ראש הגיוס דאז, אבו מהדי אל-מוהנדיס (הוא נהרג בתקיפה אמריקנית בבגדד בינואר 2020 עם קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה). כדי לדכא את כל ההפגנות באחוואז לאחר שהממשלה לא הצליחה להתעמת איתם.

באותה עת דיווח אתר האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל" כי שיירות של כוחות הגיוס העממי, תנועת אל-נוג'בה העיראקית והחטיבה הצבאית פטמיון (המורכבת מאפגנים) נכנסו למחוזות ח'וזיסטן ולורסטן כ"משלחות סיוע למען קורבנות השיטפונות באיראן".

אתר האופוזיציה האיראני ציטט אז את סוכנות הידיעות פארס, כי השיירות של הגיוס העממי ותנועת אל-נוג'בה כללו 100 כלי רכב קלים וכבדים.

בדיווח שלו, ציין העיתון הבחרייני כי בינואר 2018, איראן השתמשה בלוחמים מהגיוס העממי העיראקי כדי לדכא את ההפגנות המתמשכות נגד המשטר, שהתפשטו ברחובות עבאדן, חורמשהאר ובשכונת אל-ת'ווארה באחוואז.

מחוז ח'וזסטאן נמצא בתוך אזור אחוואז בעל הרוב הערבי, העשיר בנפט ומים בו זמנית, אך תושביו מאשימים את השלטונות האיראניים בדחיקתם לשוליים וברדיפתם ובשלילת זכויותיהם משום שהם ערבים.

קרדיט: עיראק.נט    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות