האם המלחמה באוקראינה עלולה לגרום למהומות באזורים אחרים בעולם?

המאמר שלפניכם לא עוסק בהפגנות מחאה מול שגרירות רוסיה במדינה זו או אחרת, אלא בהשלכות שעלולות לנבוע מהתמשכות הלחימה באוקראינה, פגיעה בגידולים חקלאיים באוקראינה, בהשבתת נמלי הים באוקראינה, ואפשרות פגיעה בסחר עם רוסיה.
מילה על חיטה וגרעינים אחרים רוסיה ואוקראינה הן מיצואניות החיטה הגדולות בעולם, והמלחמה באוקראינה משפיעה מיידית על מחירי החיטה וגרעינים אחרים בשווקי העולם, ועלולה לשבש את אספקת החיטה, דגנים, וגרעינים אחרים בעולם.
מחירי החיטה טיפסו למחיר הגבוה מזה 12 שנה, והצפי בשווקי הסחורות, שהמחירים עוד לא הגיעו לשיא.
בשנה שעברה אוקראינה ייצרה כ 33 מיליון טון חיטה, מתוכם ייצאה כ 24 מיליון טון (כ 8% מהאספקה העולמית ) השנה הייצוא מאוקראינה היה אמור לעלות לכ- 26 מיליון טון.
ייצור התירס האוקראיני הגיע לכ- 42 מיליון טון, והייצוא הגיע לכ- 28 מיליון טון (כ 13% מהאספקה העולמית) והשנה אמור להגיע לכ- 33.5 מיליון טון.
בשנה שעברה רוסיה ייצרה כ 79 מיליון טון חיטה, מתוכם ייצאה כ 38.5 מיליון טון, וגם השנה היקף הייצוא אמור
להיות דומה (כ 17% מהאספקה העולמית) כלל גידולי הדגנים הגיעו לכ- 130 מיליון טון, וכלל ייצוא הדגנים הגיע לכ- 47 מיליון טון.
נוסיף לחיטה גם את גידולי התירס, השעורה וגידולים אחרים ששתי מדינות אלו מייצאות לעולם, ונוכל להבין שפגיעה בגידול ובייצוא של התוצרת החקלאית משתי המדינות, עלולה לגרום לבעיה בביטחון התזונתי של לא מעט מדינות בעולם, ולהשפיע על מחירי המזון בעולם.

השלכות מיידיות וחשש מהעתיד

מאז שהחל סבב המתיחות הנוכחי, בין רוסיה לאוקראינה, שווקי הסחורות מגלים עצבנות, ומחירי סחורות מושפעים מהמצב. בימים האחרונים מחירי החיטה, התירס, שאר הדגנים זינקו, ומדינות כמו מצרים, כמו גם מדינות אחרות באפריקה ובשכונה המזרח תיכונית, שכבר היו בהן מהומות לחם בגלל התייקרות מחירי הלחם, צפויות להיות בבעיה, בין אם תהיה להן בעיית אספקת גרעיני דגנים, ובין אם הן יהיו "סתם" בצרות בגלל הזינוק
במחירי הדגנים.
אפשר להבין את החשש של מדינות רבות בעולם משיבוש באספקת חיטה ודגנים אחרים, במיוחד במדינות המסתמכות על יבוא אחוזים נכבדים מהדגנים שהן צורכות, מאוקראינה ורוסיה.
משלוחי חיטה ויצוא חקלאי אחר שהיו אמורים לצאת מנמלי אוקראינה נעצרו, ויש גם חשש שסנקציות של ארה"ב ומדינות אירופה על רוסיה, יוביל בין היתר גם לשיבוש אספקה של תוצרת חקלאית רוסית.
עצירת האספקה מאוקראינה, והחשש משיבוש אספקה מרוסיה, מוביל מדינות שונות לחפש מקורות חלופיים,וזה כשלעצמו בנוסף לעליית מחירים נוספת, מספק הזדמנויות למדינות כמו הודו, ארגנטינה, וכמובן ארה"ב לחוזי אספקה חדשים.
הייצוא הרוסי של מוצרים חקלאיים למדינות אפריקה, הגיע בשנת 2020 לשווי של 4 מיליארד דולר, שווי החיטה היה 90% מתוך סך הייצוא החקלאי.

הייצוא של מוצרים חקלאיים מאוקראינה למדינות אפריקה הסתכם בכ 2.9 מיליארד דולר, כאשר חיטה אחראית לכ 48% ותירס לעוד כ 31%.
מצרים אותה הזכרתי, אחראית על כמעט מחצית יבוא הדגנים של מדינות אפריקה מרוסיה ואוקראינה (כ 79% מהיבוא המצרי של חיטה מגיע מרוסיה, וכ 21% מאוקראינה) אבל גם סודן, ניגריה טנזניה, אלג‘יריה, קניה, תוניסיה, ודרום אפריקה נמצאות בבעיה דומה.
גם מדינות אחרות באזור מייבאות אחוז נכבד מהחיטה ממדינות אלו, כגון איראן שעקב הבצורת וניהול כושל, הגדילה בשנים האחרונות את היבוא של גרעיני דגנים, וגם ירדן, האמירויות, טורקיה, ותימן בבעיה, וכך גם מדינות נוספות בעולם כגון אינדונזיה (המייבאת חיטה מאוקראינה) ובנגלדש (המייבאת חיטה מרוסיה).
עליית המחיר ושיבוש אספקת הדגנים, מעלה את החשש להחרפת חוסר הביטחון התזונתי במדינות שגם כך נמצאות בבעיה, כולל מדינות באזורנו, כגון סוריה, לבנון, תימן, איראן, לוב, ועוד.

לא על הלחם לבדו
אוקראינה היא מדינה שכלכלתה מוטת חקלאות, השטחים החקלאיים המעובדים מהווים כ 70% משטחה של המדינה, ונחשבת לאחת היצואניות הגדולות בעולם של מוצרים חקלאיים.
בנוסף ליצוא חיטה, תירס, שעורה ודגנים נוספים, אוקראינה נחשבת לאחת מהיצואניות הגדולות בעולם של שמנים צמחיים וזרעים לתעשיית השמן, ויש כמובן יצוא של מוצרים חקלאיים אחרים.
השפעת המלחמה באוקראינה לא משפיעה על רק מחירי הדגנים, והיות והזכרנו את הזינוק במחירי החיטה והדגנים האחרים, אזכיר כי ההשפעה על עליית מחירי המזון בעולם, לא נעצרת רק בעלייה במחירי הדגנים, וכבר מורגשת עלייה במחירי סחורות חקלאיות נוספות, וכאמור לעליית מחירי המזון ישנה השפעה על הביטחון התזונתי הרעוע של מדינות שונות בעולם.
אבל עצירת היצוא האוקראיני משפיעה לא רק מחירי מוצרים חקלאיים, אלא גם על מחירי המתכות, הנפט ומוצריו, הגז הטבעי וסחורות נוספות, שהגיעו לשיאים שחלקם לא נראו מזה זמן רב.

מילה על חיטה וישראל
אמנם בארץ מגדלים חיטה, אבל היות וכמות החיטה שמגדלים בארץ לא מתקרבת לכמות החיטה הנדרשת,מדינת ישראל כמו מדינות רבות בעולם, מייבאת את רוב חיטה ושאר הדגנים והגרעינים שאנו צורכים. אציין שרוב החיטה מהגידול המקומי מיועדת לתעשיית המזון לבעלי חיים.
כ 1.8 מיליון טון, 90% מחיטה למאכל אדם מיובאת, וכמחצית מהיבוא מגיע מרוסיה ואוקראינה, לכן גם בישראל צריכים לדאוג למקורות אספקה חליפיים.
בנוסף לייבוא חיטה למאכל אדם, ישראל מייבאת גם כ 4 מיליון טון גרעינים שונים בשנה, שמיועדים למזון לבעלי חיים. בגרעינים המיובאים יש סויה, לפתית, חמניות, שעורה, תירס, דורה (סורגום) וכ 700 אלף טון חיטה בשנה.
הגרעינים למאכל בע"ח מעובדים בשמונה מכוני תערובת (90% מהשוק, והשאר במכוני תערובת קטנים פרטיים ומקומיים), שמכינים תערובות שונות לענף הבקר, ענף הלול, ענף הדגים, ולבעלי חיים אחרים. אוסיף שכ 15% מתפוקת מכוני התערובת, מיועדת ליצוא לירדן ולרש"פ.

קרדיט : אביעד –  ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון    קרדיט לתמונות: קייב פוסט