"השפעה פוחתת על המיליציות": האם איראן איבדה את קלף ה"אס" שלה בווינה?

לאחר התקרית של שגריר איראן בממשלת החות'ים בצנעא, גברו הדיווחים שהצביעו על מרד בקרב קבוצות חמושות הנאמנות לטהראן באזור נגד מדיניות המשטר, במיוחד לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל בראש ממשלת עיראק.

העיתון "וול סטריט ג'ורנל" אמר כי שגריר איראן, חסן ארלו, הודח מתפקידו עקב מתיחות עם "החות'ים הנתמכים על ידי איראן", תוך שהוא מצביע על כך שהדיפלומט האיראני הוא חבר במשמרות המהפכה, והוא היה זה שהוכנס בשנה שעברה לאזורים שבשליטת החות'ים בתימן ומונה להם כ"שגריר".

לפי העיתון, ארלו השתתף בסיוע לחות'ים לתכנן קרבות, אך הוא הפך לנטל על הקבוצה החמושה כי השפעתו בתימן חיזקה את הדימוי השלילי של החות'ים כאילו הם ממלאים את פקודותיה של טהראן.

התומכים סבורים שהתקרית של השגריר אינה מקרית וכי היא מהווה אינדיקציה ממשית לחילוקי הדעות ההולכים וגוברים בין טהראן לחות'ים.

הם טענו כי נראה כי השפעתה של איראן באזור הולכת ופוחתת לאחר הריגתו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, בפשיטה אמריקנית ליד נמל התעופה של בגדאד בינואר 2020.

מנגד, המתנגדים אומרים כי תקרית השגריר אינה נותנת אינדיקציה לכך שמדיניות התמיכה של איראן בקבוצה החות'ית השתנתה.

מנהלת המרכז הערבי למחקר וחוקרת בענייני איראן, האני סולימאן, סבורה כי השפעתה של איראן על קבוצות חמושות באזור דווקא ירדה בשנתיים האחרונות.

סולימאן אמר לאתר הטלוויזיה "אל-חורה" כי "השפעתה של איראן בעיראק ובלבנון ירדה משמעותית לאחר הריגתם של קאסם סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדיס", והוסיף כי "הפוליטיקה האיראנית נותרה מבולבלת ומתוחה במקביל להפגנות נגד ההתערבות איראנית במדינות אלו".

הוא הוסיף: "העם הלבנוני, למשל, הגיב להסלמה האחרונה בין חיזבאללה לישראל כדי שהדברים לא ילכו לכיוון שיחמיר את המצב הכלכלי הרעוע בלבנון".

בכיוון ההפוך, המנתח הפוליטי חוסיין רורן סבור שהדיבורים על דעיכת השפעתה של איראן ביחסיה עם קבוצות הנאמנות לה "צריכים אינדיקציות".

הוא אמר לאל-חורה כי "הפוליטיקה מבוססת על אינדיקטורים. אין שום אינדיקציה לכך שמדיניות התמיכה של איראן באנסאר אללה (בתימן) השתנתה".

סוכנות הידיעות הצרפתית ציטטה גורם סעודי בכיר שאמר כי השגריר האיראני בתימן עזב את צנעא, ביום שבת, במטוס עיראקי, שהסעודים הרשו לנחות ולהמריא לאחר תיווך עיראקי ועומני.

היא ציינה כי יציאתו מצנעא הייתה לבקשת החות'ים ובנסיבות מסתוריות, שכן הסיבות מאחורי רצונם של החות'ים לעזיבת השגריר לא היו ברורות.

לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", בציטוט של גורמים מערביים, החות'ים ביקשו מסעודיה רשות להעביר את הדיפלומט האיראני במטוס לאיראן, והם הבטיחו לריאד שלא יחליפו אותו בדיפלומט איראני אחר.

ריאד ראתה בצעד ניסיון של החות'ים להתרחק מהשפעתה של איראן, לאחר שהצדיקו את עזיבתו של הדיפלומט האיראני כ"צורך שלו בטיפול בנגיף הקורונה".

איראן והחות'ים העמיקו את יחסיהם מאז תפסו החמושים התימנים את צנעא ב-2014, בימים הראשונים של המלחמה. איראן קיבלה שגריר של החות'ים בטהרן ב-2019, ואז שלחה את איירלו לצנעא בשנה שעברה.

איראן היא המדינה היחידה בעולם שמכירה בממשלת החות'ים בתימן, למרות הכרה בינלאומית בממשלת הנשיא עבד רבו מנצור האדי.

קואליציה בראשות סעודיה התערבה בסכסוך במרץ 2015 כדי להחזיר את הממשלה המוכרת בינלאומית, גרמה לאסון ההומניטרי החמור בעולם והרג כ-110,000 בני אדם, כך דיווח האו"ם.

זה לא יכול להיות אינדיקטור.

לאחר שבע שנים של מלחמת אזרחים, החות'ים עדיין שולטים בבירה צנעא ושולטים בחלק גדול מצפון המדינה.

סעודיה מטילה מצור אווירי מוחלט על בירת תימן, כך שניתן יהיה להטיס את השגריר רק באישור השלטונות בריאד.

סולימאן מצדו הדגיש כי תקרית השגריר האירנית מהווה נקודת מפנה ביחסים בין טהראן לחות'ים, שהיתה עד כה מתוחה.

הוא המשיך ואמר, "אנו עומדים בפני שלב חדש שבו הקלפים מעורבים והאינטרסים האיראניים והחות'ים שלובים זה בזה, וזה מאשר את דעיכת ההשפעה האיראנית בתימן וסולל את הדרך ליותר מרחב לנוכחות הערבים. ואולי גם להפסקת המלחמה.

הפרשן הפוליטי הסעודי, מובארק אלאתי, אמר כי "אירוע עזיבתו של שגריר איראן, ארלו את צנעא, ובקשת החות'ים מהקואליציה לאפשר לו להיות מפונה מאשש את החשדות הגוברים בדבר קיומם של חילוקי דעות הולכים ומתגברים בין שני הצדדים".

רווראן מצדו ייחס את הסיבות לחזרתו של השגריר לטהראן עקב הדבקתו בנגיף הקורונה, וציין כי ישוב לצנעא לאחר תום תקופת הטיפולים.

הוא המשיך, "האירוע לא יכול להוות אינדיקציה שיש משהו חדש ביחסים" בין איראן לארגון החות'ים בתימן, והוסיף: "אפילו הניסיון לרצוח את ראש ממשלת עיראק… איראן אומרת שמי שביצעו את \את אינו נמנה על הכוחות המזוהים איתה, ויש מי שרוצה לדוג במים עכורים".

הוא ציין כי כל זה "לא מעיד על שינוי ביחסי איראן עם בעלות בריתה באזור".

בנובמבר, ראש ממשלת עיראק, מוסטפא אל-קדימי, היה נתון לניסיון התנקשות כושל לאחר שביתו באזור הירוק המבוצר היה מטרה של שלושה מל"טים. יחידת נ"מ הצליחה להפיל שניים מהם ואילו השלישי הצליח  לפגוע במטרה שלו.

גורמי ביטחון עיראקים ומקורות המקורבים לפלגים הפרו-איראניים אמרו לרויטרס כי המתקפה על אל-קד'ימי בוצעה על ידי לפחות קבוצה אחת שנתמכה על ידי איראן.

גורמים רשמיים ומומחים אזוריים בהווה ובעבר אמרו כי התכנון והרכיבים של המל"טים שתקפו את ביתו של אל-קזמי דומים לאלה ששימשו את המיליציות הנתמכות על ידי איראן בהתקפותיהן בעיראק, כולל מספר התקפות כושלות על מתחם שגרירות ארה"ב בבגדד.

דיווח קודם, שפורסם על ידי רשת החדשות האמריקנית " NBC ", קשר את הניסיון להתנקש בחיי אל-קאזמי בהסלמה במחלוקות בין מפקדי המיליציות הנאמנות לאיראן בעיראק, לאור הקושי של טהראן לאיחוד שורותיהם מאז הריגתו של מפקד כוח קודס האיראני לשעבר קאסם סולימאני.

בכיר במשרד ההגנה אמריקאי ושני בכירים אמריקאים לשעבר אמרו ל-NBC כי ניסיון ההתנקשות הכושל באל-קאזמי ממחיש כיצד טהראן מתאמצת להפגיש את מפקדי המיליציות השיעיות היריבות בעיראק מאז הריגתו של סולימאני.

"עמדה חלשה יותר"

בנוסף, אמר סולימאן כי ירידת ההשפעה האיראנית על הקבוצות החמושות הנאמנות לה באזור גורמת לכך שטהרן איבדה קלף חשוב בשולחן המשא ומתן  בנושא הסכם הגרעין.

מאז אפריל, איראן נכנסה למשא ומתן עקיף עם ארה"ב בבירת אוסטריה וינה כדי להחיות את הסכם הגרעין המכונה "תכנית הפעולה המקיפה המשותפת".

השיחות לא הגיעו לתוצאות מוחשיות לאחר 7 סבבים של משא ומתן להחייאת ההסכם שממנו פרש נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ב-2018.

בהקשר זה, סולימאן רואה את איבוד קלף ההשפעה על קבוצות חמושות, כולל החות'ים, מה שהופך את איראן לבעלת עמדה חלשה יותר במהלך המשא ומתן בווינה.

והוסיף, "לאיראן שני מסלולים במשא ומתן, אחד מהם הוא העלאת מידת העשרת האורניום באמצעות צנטריפוגות חדישות ומתקני הפעלה חדשים בנוסף למתקן פורדו. המסלול השני הוא השקעה במיליציות חמושות באזור וגיוסם נגד האינטרסים האמריקאים בעיראק, בנוסף להטרדת ספינות".

הוא ציין כי התערערות היחסים בין טהראן והחות'ים משפיעה על המשא ומתן עם המעצמות ו"יוצרת מרחב להבנה בין ערב הסעודית לחות'ים", כפי שאומר סולימאן.