בלעדי: עיתונאי תוניסאי חושף את תכניתה של איחוד האמירויות לשינוי במדינות צפון אפריקה
העיתונאי התוניסאי אל-צחבי צמארה חשף ב- 2.6.2017 ביומון התוניסאי Babnet Tunisie כי בביקורו של יורש העצר של אבו דאבי, מחמד בן זאיד, בוושינגטון ב- 15.5.2017, הוא הצליח לשכנע את היועץ הביטחוני של הנשיא טראמפ, Eric Prince, בצורך ללכת עם התכנית של איחוד האמירויות לשינוי בלוב, בתוניסיה ובאלג'יריה.
על פי הכתבה, מחמד בן זאיד הציג את תכנית התיאום הבטחוני והצבאי בין המנגנונים של איחוד האמירויות ושל מצרים על מנת לשנות מאזן הכוחות בלוב. לדבריו, ברור שתכנית זאת זכתה בתמיכת ממשל טראמפ במהלך ביקורו בסעודיה כי מיד לאחריו התחילה פעילות צבאית נרחבת של צבא מצרים בלוב באמצעות הפצצות אוויריות ותמיכה לוגיסטית בשטח למיליציות של הגנרל חפתר כהכנה לכניסה לבירה טריפולי.
לטענת הכותב, הושג תיאום מדיני בין חפתר לבין ראש ממשלת ההסכמה הלאומית הלובית, פאיז אל-סראג', בחסות איחוד האמירויות במהלך פגישתם באבו דאבי ב- 3.5.2017. במהלך הפגישה הגיעו שני הצדדים להבנה בנוגע לכיסוי מדיני שיספק אל-סראג' והכרעה צבאית שישיג חפתר נגד הקבוצות הפוליטיות השונות הפעילות בלוב כדי להגיע לשלטון משותף. כל זה התבצע בו זמנית עם מתקפה תקשורתית של סעודיה ואיחוד האמירויות נגד קטר כדי לבודד אותה מהבחינה הדיפלומטית ולנתק את דרכי שיתוף הפעולה שלה עם חלק מהכוחות הפוליטיים האסלאמיים במספר אזורים ובמיוחד בלוב ובתוניסיה.
עוד מוסר צמארה שבמסגרת ההכנה המוקדמת לשינוי הגיאו-פוליטי בלוב ובתוניסיה, מנגנוני הביטחון של איחוד האמירויות הצליחו לגייס 40 איש תוניסאים ולמסרם לכוחות הצבא המצרי המפקחים על האימונים שלהם מזה מספר חודשים בבסיס אל-עבאסיה שבמצרים במסגרת תכנית ה"אקדמיה" הצבאית אותה מנהל Eric Prince. מטרת תכנית זו, בה התחיל Eric Prince ב- 1997, היא להרכיב כוחות מיוחדים לא סדירים שיבצעו מבצעים בטחוניים וצבאיים איכותיים מחוץ לארה"ב כפי שיתוו הפנטגון או מדינה אחרת שתשלם כסף תמורת ביצוע משימות מוגבלות כדוגמת התנקשויות פוליטיות ופיגועי טרור איכותיים ללא מעורבות צבאית ישירה.
על פי הנתונים שמביא צמארה, אימוני היחידה התוניסאית במצרים מתבצעים תחת פיקוח חיילים מהכוחות המיוחדים באמריקנים ובמימון של איחוד האמירויות.
צמארה אף חושף שאיחוד האמירויות הציעה למנגנוני הביטחון האלג'יראים להיות חלק מתכניתה, אך אלג'יריה סירבה להתערב בענייני מדינות אחרות ודבקה בצורך לשמור על היציבות והשלום בתוניסיה ועל הצורך בפיוס בלוב. על כן, היחסים בין איחוד האמירויות לאלג'יריה הם קרירים. גם היחסים בין אלג'יריה למצרים עברו תפנית בעקבות ההפצצות האוויריות המצריות בלוב.
עוד מציין צמארה שאיחוד האמירויות, ובמיוחד אבו דאבי, מימנו פעילות פוליטית ותעמולתית בתוניסיה ובלוב. אולם פעילות זאת נשארה מוגבלת להתערבות דיפלומטית ופוליטית ולחדירות בטחוניות מוגבלות.
חשיפה זו מביאה זווית אחרת לקרע בין סעודיה ואיחוד האמירויות לקטר ומראה כיצד הוא משתקף בצפון אפריקה.