דאגה בירדן מנוכחות מיליציות איראניות על גבולה הצפוני

ירדן צופה בדאגה רבה בהסלמה במחוז דרעא בדרום סוריה, מחשש ששליטת המשטר באזור עשויה להקל על פריסת מיליציות איראניות סמוך לגבולותיה הצפוניים.

כוחות המשטר הסורי שוב מתעמתים עם המורדים בדרעא, שלוש שנים לאחר שממשלת סוריה השתלטה מחדש על המחוז.

חוקרים ואקדמאים ירדנים קראו לאחרונה לעמאן לעקוב מקרוב בהתפתחויות במחוז הסורי, והזהירו שנוכחות מיליציות איראניות עלולה להפוך לאיום ביטחוני שיסכן את יחסי ירדן-סוריה.

מוחמד מסאלחה, פרופסור ליחסים בינלאומיים ומדעי המדינה באוניברסיטת ירדן, אומר כי הסכם ההסדר ב -2018 בדרעא, הגובל עם ירדן, בברכת רוסיה, נועד להתמודד עם כל איום איראני על הביטחון הלאומי של ירדן".

המןמחה הירדני הזהיר כי "שלוש שנים לאחר הסכם הפשרה בין האופוזיציה למשטר במחוז דרעא, בתיווך הרוסי, המצב הנוכחי מרגיש כמו חזרה לנקודת ההתחלה".

דרעא, הגובלת עם ירדן וקרובה לרמת הגולן שבשליטת ישראל, נתפשת ברבים כערש ההתקוממות בסוריה ב -2011, שגרמה למלחמת אזרחים בת עשור ושהרגה כמעט חצי מיליון בני אדם.

בשנת 2011, נערים צעירים ששרבטו גרפיטי נגד הנשיא בשאר אל-אסד, נעצרו בדרעא, וגררו הפגנות בכל רחבי המדינה שהתפתחו אחר כך למלחמה, והמורדים השתלטו על האזור.

שליטת המורדים נמשכה עד 2018. אך לאחר שבועות של לחימה קטלנית, המשטר הנתמך על ידי רוסיה השתלט מחדש והכריח אותם לחתום על הסכם כניעה.

מוסקבה תיווכה להסכמים דומים ,כביכול "פיוס", גם בעיר השנייה בחלב שבצפון סוריה, כמו גם באזור ע'וטה המזרחית, מחוץ לדמשק הבירה.

במסגרת העסקאות הללו, המורדים מסרו את נשקם הכבד ויצאו באוטובוסים צפונה. אך בדרעא עדיין נותרו עוד לוחמי אופוזיציה לשעבר.

מאז עסקת "הפיוס" בשנת 2018, מחוז דרעא רואה פיגועים ללא הפסק והתקפות פגע וברח.

בסוף יולי, כמה מההתנגשויות הקשות ביותר זעזעו את המחוז, מאז שחזרה לשליטת כוחות המשטר, והותירו 32 הרוגים, כולל 12 אזרחים, אמר המרכז הסורי לזכויות אדם.

הממשלה תפסה אדמות חקלאיות מחוץ לדרעא אל-בלאד, לפני שהקרבות שככו במידה רבה והחלו שיחות בתיווך רוסי.

אך כוחות תומכי דמשק המשיכו להפגיז את האזור כדי לאלץ את הלוחמים למסור גם את נשקם הקל.

מומחים אומרים שאיראן דוחפת את דמשק לחזק את כוחותיה שם.

דרעא נמצאת קרוב לרמת הגולן, שנכבשה על ידי האויב של טהרן. לוחמים פרו-איראנים פרוסים בחלקים של המחוז.

נוכחותם של כוחות התומכים באיראן הגבירה את חששותיה של עמאן, במיוחד לאחר שמלך ירדן עבדאללה השני גילה לאחרונה בראיון לרשת CNN כי ארצו הותקפה על ידי מל"טים מתוצרת איראן.

ירדן היא אחת המדינות המושפעות ביותר מההתפתחויות בסוריה.

לאחר שהייתה מוכנה לפתוח מחדש את מעבר הגבול ג'אבר-נסיב על רקע תקוות להחיות את הכלכלה והמסחר, החליטה ירדן ב -31 ביולי לסגור את המעבר לחלוטין, והאשימה זאת ב"התפתחויות במצב הביטחוני בצד הסורי ".

ירדן, שקראה שוב ושוב לפתרון מדיני לסכסוך הסורי, מודאגת מכך שההתגברות ההדרגתית של הנוכחות האיראנית בדרעא תהווה בסופו של דבר איום על ביטחונה וללחץ מוגבר על כלכלתה ותשתיותיה.

שר החוץ הירדני איימן א-ספאדי הזהיר בעבר כי כאוס בדרעא עלול להוביל לפריסת קבוצות חמושות העוינות הן את העם הירדני והן את סוריה.

ירדן אינה רוצה לראות מיליציות המזוהות עם איראן, לבנון, עיראק או כל מדינה אחרת פרוסים בקרבת גבולותיה. ירדן גם לא רוצה להגיב צבאית לנוכחות קבוצות חמושות, ושואפת להרחיקם לפחות 50 קילומטרים מעבר לגבול בין שתי המדינות.

גם נוכחותם של מיליציות איראניות ליד גבולות ירדן מהווה סכנה, במיוחד במקרה של התנגשות מזוינת עם ישראל, שכן רקטות וטילים עלולים לנחות בשטח ירדן, דבר שעלול לפגוע בביטחון הירדנים.

"שליטת הצבא הסורי הנתמך על ידי איראן בדרעא פירושה שמשמרות המהפכה האיראנים (IRGC) נוכח בגבולותיה הצפוניים של ירדן ומתקרב לעבר ישראל וגבולותיה", אמר סעוד אלשראפת, מייסד ויו"ר מרכז שוראפאת – המרכז ללימודי גלובליזציה וטרור בעמאן.

נוכחות כזו, הוסיף שוראפאת, "מגדילה את הסיכון שהאינטרסים של עמאן יותקפו במישרין או בעקיפין, תוך שימוש בגבולות כדי לפגוע בישראל או להטריד את ירדן, במיוחד עם מזל"טים בהם משמרות המשמרות בדרך כלל משתמשים נגד מטרות רכות".

למרות שיש הסכם ירדני עם הצד הסורי להרחיק מיליציות איראניות מגבולות ירדן, מרחק של 50 ק"מ, מודיעין זמין מאשר את הימצאותן של מיליציות כאלה, אך במדי הצבא הסורי.