"עסקה סודית" בין האמירויות לישראל מאיימת על אתר נופש באילת

שוניות הים האדום מול עיר הנופש אילת הישראלי מארחות חלק מהשונות האלמוגיות הגדולות ביותר על פני כדור הארץ, אך הן הפכו לשדה קרב, שנלכד בין האינטרסים הדיפלומטיים והמסחריים של ישראל, לבין ארגונים אקולוגיים החוששים לסכן את אוצר הטבע הזה .

דו"ח של סוכנות הידיעות AP מצביע על כך ש"הסכם נפט סודי " שנחתם בשנה שעברה בין איחוד האמירויות לישראל, במסגרת ההסכם ההיסטורי לכינון יחסים דיפלומטיים, הופך את אילת לתחנת מעבר בנתיב הנפט האמירטי המיועד לשווקים מערביים.

ההסכם נחשב בתחילה כצעד שיכול לבסס את היחסים הדיפלומטיים המתהווים ולהגביר את שאיפות האנרגיה של ישראל, אך העסקה מוטלת כעת בסימן שאלה לאחר שממשלת ישראל החדשה החליטה לבדוק אותה. עם זאת, ההחלטה הרגיזה את המשקיעים, כמו גם גרמה להתנגשות דיפלומטית עם בעלות הברית של ישראל במפרץ.

הסוכנות מציינת כי איחוד האמירויות הערביות וישראל, שנירמלו בשנה שעברה את היחסים הדו -צדדיים במסגרת "הסכמי אברהם" בתיווך ארה"ב, סיכמו מאז עסקאות מסחריות וחתמו על הסכמי שיתוף פעולה רבים בשווי של יותר מ -830 מיליון דולר.

אך העסקה בין חברת צינורות ההובלה האירו-אסיאתית, בבעלות ממשלת ישראל, לבין מיד-ריד לנד ברידג ' – ميد-ريد لاند بريدج, מיזם משותף בין ישראל לאמירות, נותרה מסווגת.

בכירים בממשלו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו אמרו כי הם לא היו מודעים להסכם עד להכרזה בספטמבר האחרון, לאחר שההסכמים נחתמו בבית הלבן.

חברת הצינור המכונה APIC הוקמה בשנות השישים כדי להביא נפט איראני לישראל כאשר שתי המדינות היו עוד ביחסי ידידות.

ארגוני הסביבה הישראליים ביקשו מבית המשפט העליון במדינה לעצור את משלוחי הנפט, תוך ציון סטנדרט הבטיחות המפוקפק של חברת הצינורות והסכנה הנובעת ממכליות  ענק יחד עם המערכות האקולוגיות השבריריות של אילת.

ישראל נחשפה לאסון האקולוגי החמור ביותר בחודש פברואר האחרון, כאשר נפט נשפך במזרח הים התיכון, וכיסה כמעט את כל שטח החוף שלה באורך של -270 ק"מ.

לישראל חסרים מזמן משאבי טבע. אבל זה החל להשתנות לאחר גילוי הגז הטבעי בים התיכון בשנת 2009.

הסכם עם איחוד האמירויות ירחיב את תחום האנרגיה המתהווה הזה, עם נפט שיועבר דרך ישראל בצינור לנמל אשקלון הים תיכוני ומשם לשווקים באירופה.

יונה פוגל, מנכ"ל אחד השותפים הישראלים בפרויקט, אמר לרדיו הציבורי ביוני כי עסקת איחוד האמירויות "תייצר רווחים עבור ה- EAPC במאות (מיליוני) ואולי מיליארדי דולרים" מבלי "להגדיל את הסיכונים לסביבה".

הפרויקט אטרקטיבי במיוחד מכיוון שהוא מהווה אלטרנטיבה לתעלת סואץ, אמרה קסניה סבטלובה, לשעבר סגנית ומנהלת קשרי המזרח התיכון עם מכון מתווים, מרכז חשיבה ישראלי.

היא הוסיפה כי האמירויות מרוויחות "מסלול חלופי זול יותר, וזה משהו שהם יכולים להשתמש בו במקרה שהם יצטרכו להסיט כמה מהמכליות בכיוון זה".

אך המתנגדים אומרים כי העלות הפוטנציאלית היא נזק בלתי הפיך.

EAPC משתרע על שטח של חוף אילת, כקילומטר אחד מצפון לשמורת הטבע חוף האלמוגים בישראל.

גורם בכיר בממשלה, שדיבר בעילום שם כיוון שאינו מוסמך לדבר עם עיתונאים, אמר שלשכתו של ראש הממשלה נפתלי בנט ביקשה מבית המשפט העליון זמן נוסף להגיב לפנייה של אנשי איכות הסביבה.

שרת הסביבה החדשה של ישראל התחייבה לסלק את הצינור לחלוטין ומשרדה הקפיא את ההרחבה המתוכננת של פעילות החברה עד לקבלת החלטת ממשלה.

"מפרץ אילת נמצאת בסכנה ממשית בגלל הצינור של Med-Red, ומדינת ישראל לא צריכה להיות גשר הנפט למדינות אחרות", אמרה תמר זנדברג, לאחר שקיבלה על עצמה את תפקידה ביוני האחרון. במשרדה דחו בקשות לראיונות.

החברה דחתה את החששות הסביבתיים כבלתי מבוססים, וסירבה לתת ראיונות, וכך גם גורמים אמירתיים. עם זאת, העיתון העברי "ישראל היום" ציטט באחרונה גורמים רשמיים באמירויות שאמרו כי ביטול ההסכם "בהחלט מהווה הפרה" של הסכמים דיפלומטיים ועלול לפגוע ביחסים.

גם שגרירויות האמירויות ושגרירות ישראל בוושינגטון לא הגיבו לבקשה לתגובה שנשלחה על ידי אתר החדשות – אל חורה.

קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות