מילה על הבחירות לנשיאות באיראן
היכרות עם המועמדים לבחירות לנשיאות באיראן
בזמן הזה כולם עוסקים במה שקורה באיראן לקראת הבחירות הקרבות והולכות, מספרים לנו על פסילת מועמדים שונים לנשיאות ע"י מועצת שומרי החוקה האיראנית, לדוגמה מיודענו חד הלשון מחמוד אחמדיניג'אד, נשיא איראן לשעבר, אבל אולי יהיה יותר נכון לומר כי מועצת שומרי החוקה אישרה עד עכשיו רק 7 מועמדים לנשיאות, זה נראה מספר נאה למועמדים לבחירות לנשיאות, אפילו במדינה כמו איראן, אז אולי זה המקום לספר לכם שאמנם אושרו 7 מועמדים, אבל זה היה מתוך כמעט 600 נרשמים למועמדות…
האם זה יהיה המספר הסופי של המועמדים? אין לי מושג, כדי להבין איך עובדת מערכת השלטון בשיטה האיראנית, אפנה אתכם לכתוב במאמר שפרסמתי באוקטובר האחרון.
אני מניח שראיתם בפרסומים שונים את שמות המאושרים שזכו לאישור מועצת שומרי החוקה המכובדת, לאחר שבדקה את "כשירותם להיות מועמדים לבחירה לנשיאות".
אבל מה באמת ידוע לנו על אותם שבעת המופלאים?
אם תהיתם מי אלו הצדיקים שעלולים להשפיע לאחר בחירתם אף יותר על השכונה המזרח תיכונית, ויש להניח שהשפעתם כנשיא איראן על המתרחש באזור, לא ממש תהייה לטובה.
רשימת הצדיקים המאושרים, וקופת שרצים תלויה לה מאחוריהם
לקראת הבחירות שיתקיימו ב 18 ביוני, להלן היכרות קצרה על קצה המזלג, על מי שעלולים להיות הנשיא הבא של איראן, ומדי פעם הרחבה שתוכל לעזור לכם להכיר לא רק את המועמדים, אלא גם להבין את רשת הקשרים הכיצד הדברים מתנהלים במדינה המושחתת הזו, המובילים לחלק מהתסיסה הנראית ברחבי איראן, ומדוע ישנם הקוראים להחרים את הבחירות.
מוחסן רזאי מירקאא'ד (محسن رضایی میرقائد = Mohsen Rezaee Mirgha'ed)
כיום מזכיר המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר, ולשעבר מפקד משמרות המהפכה, שאזכיר כי שמו עלה כאחד החשודים העומדים מאחורי הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה בשנת 1994. לא אסיף עוד על הצדיק הזה, תוכלו לקרוא עליו ממקורות גלויים רבים, ולהבין שאם חסיד אומות עולם זה ייבחר, עתידו של האזור לא נראה סוגה בשושנים…
סעיד ג'לילי (سعید جلیلی = Saeed Jalili)
המשמש כחבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר, ראש הועדה הפוליטית ואחד מחמשת החברים במועצה האסטרטגית ליחסי חוץ, וכנציגו של המנהיג העליון במועצה העליונה לביטחון לאומי, והיה ראש צוות המשא ומתן הגרעיני, בזמן המשא ומתן של הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA) בשנת 2015. עוד ניפגש בהמשך עם ידידנו זה בדברים הקשורים למועמד נוסף.
אמיר חוסיין גזיזאדה האשמי (امیرحسین قاضیزاده هاشمی = Amir-Hossein Ghazizadeh Hashemi)
המשמש כסגן ראשון ליו"ר המג’יס (הפרלמנט האיראני) ומשתייך לחזית היציבות (חזית היציבות של המהפכה האסלאמית = جبههٔ پایداری انقلاب اسلامی =Front of Islamic Revolution Stability) שהיא הסיעה הפוליטית הקיצונית ביותר במחנה הפונדמנטליסטי של הפוליטיקה האיראנית (זה כשלעצמו מעיד לא מעט על החברים בה) ואספר לכם שבנוסף לכל פועלו הפוליטי, הצדיק החביב הוא גם רופא ומנתח, מומחה אף אוזן גרון.
אבל אזכיר לכם שבשכונה שלנו, קיצוניות וקנאות דתית, יכולים ללכת יד ביד עם השכלה ותארים אקדמיים, ושהיות האדם בעל תואר ד"ר לרפואה, אין זה מעיד על היותו אוהב אדם הדבק בשבועת הרופאים (שבועת הִיפּוֹקְרָטֵס) ראו לדוגמה את רופא העיניים, הקצב מדמשק ד"ר בשאר אל-אסד, או סתם מחבלי חמאס בעלי תואר ד"ר לרפואה… (וזה לא היחיד ברשימה המתהדר בדיפלומה של רופא…)
מוחסן מהר אליזאדה (محسن مهرعلیزاده = Mohsen Mehralizadeh)
אזרי במוצאו האתני, ויש לציין כי הוא נחשב בשייך לזרם הרפורמיסטי בפוליטיקה האיראנית, היה סגן נשיא בתקופת ממשלתו השנייה של נשיא איראן לשעבר מוחמד ח'אתמי, כמו כן היה בעבר מושל מחוז חוראסאן, וגם מושל פרובינציית אספהאן, אבל הפרט החביב עלי אישית מכל הרזומה העשיר של אליזאדה, שהיה נשיא התאחדות הספורט הבינלאומית של זורחנה (שעליו כתבתי במאמר מיוני שעבר) אמנם אליזדה החביב מוגדר כרפורמיסט, אבל אזכיר למי שכבר שכח, כי גם חסן רוחאני, נשיא איראן כיום, מוגדר כרפורמיסט, וכך גם מוחמד ח'אתמי, נשיא איראן החמישי, שנחשב מראשי הרפורמיסטים באיראן, והרי ראינו כמה טוב הרעיפה איראן על השכונה המזרח תיכונית ועל העולם כולו, בתקופת שלטונם של רפורמיסטים אלו…
עבדולנאסר חמתי (عبدالناصر همتی = Abdolnasser Hemmati)
המכהן כיום כנגיד הבנק המרכזי באיראן בנוסף לתפקידו כפרופסור בפקולטה לכלכלה, של אוניברסיטת טהראן, היה במשך חמש שנים חבר בוועדה הכלכלית של המועצה העליונה לביטחון לאומי, וכן היה במשך 12 שנה ראש חברת הביטוח המרכזי של איראן, וכיהן כמנכ"ל בנק סינא (بانک سینا =Bank Sina) וכמנכ"ל הבנק הממשלתי השני בגודלו באיראן, בנק מלי = הבנק הלאומי של איראן (بانک ملی ایران = Bank Melli Iran) (אני מציע לכם לחפש מעט מידע על שני המוסדות הפיננסיים האלו, אני מניח שתמצאו מידע מעניין…)
וכדי שלא תחשבו שמדובר בכלכלן אפור ומקצועי, אספר לכם שאת דרכו הפוליטית (שאולי גם פתחה את הדלתות לקריירה המקצועית של הצדיק…) החל ידידנו את דרכו הפתלתלה בפוליטיקה האיראנית כסגן הממונה על מדיניות פוליטית ב IRIB = ארגון השידור הממלכתי של איראן ( سازمان صدا و سیمای جمهوری اسلامی ایران = Islamic Republic of Iran Broadcasting)
אלירזה זקני (علیرضا زاکانی = Alireza Zakani)
כיום ראש מרכז המחקר של האסיפה המייעצת האיסלאמית, בנוסף להיותו עיתונאי ובעל האתר החדשות Jahan News וכן בעלים ומנכ"ל המגזין הפוליטי-כלכלי בשם پنجره = panjereh = חלון, ואוסיף גם שהוא חבר במועצה העליונה של הסהר האדום האיראני, ואזכיר גם שהלך בדרכי אביו שהיה מתאבק מפורסם (לפחות בסביבת ריי ובטהראן) ואף היה שופט בתחרויות האבקות הין לאומיות, וכשהיה סטודנט מצא לזמן להפוך למתאבק חובב.
אבל הצדיק אלירזה זקני אינו סתם עיתונאי תמים וחביב. וכדי שתכירו מעט יותר את המועמד הלא חביב, אוסיף לרזומה של הצדיק את עברו כקצין מודיעין ומבצעים במשמרות המהפכה, וכן אציין שהיה ראש ארגון הסטודנטים של הבסיג’, בזמן שלמד רפואה (עם התמחות ברפואה גרעינית) באוניברסיטת טהראן. (וכדי שלא לפגוע בסיכויו להיבחר, לא אזכיר את השעייתו למשך שלושה סימסטרים [היו שמועות על הגשת עבודות שלא כתב…] וגם לא אציין שישנן שמועות שונות על תקינות תואר הד"ר לרפואה של הצדיק)
אוסיף ואספר לכם שמר זקני החביב היה אחד מ 15 חברי וועדת החקירה המיוחדת של הפרלמנט האיראני להסכם הגרעין JCPOA שחזר לאחרונה לכותרות, שהוציאה בתום עבודתה דוח שנוי במחלוקת (שיש הטוענים שבכלל נכתב לא ע"י חברי הוועדה, אלא ע"י צוות מאנשי מיודענו סעיד ג'לילי – השני ברשימה לא מכובדת זו)
וכדי שלא לסכסך בין המועמדים ברשימה, לא אציין את העובדה שהרופא-עיתונאי אלירזה זקני, לא היה מחמשת חברי הוועדה שחתמו על מסמך שבו הם מוחים ומתנגדים לדוח שהוגש ע"י הוועדה (או ע"י אנשיו של ג’לילי) ולכן גם לא אזכיר את האווירה הנפלאה ששררה במג’לס בזמן עבדות הוועדה ובעקבות הדוח, שכללה איומים ברצח כלפי המתנגדים להסכם הגרעין (אבל היו שאמרו שאיומים אלו הושמעו "בצחוק" כבדיחה "נפוצה במג’לס"… ולא באמת התכוונו לרצוח מישהו ולהעלים את גופתו ביציקות הבטון של הכור האטומי באראק…
אחרון לא חביב הוא מיודענו שיש האומרים שהוא המועמד המועדף על המנהיג העליון, וסיכוייו למצח גדולים משל האחרים:
אבראהים ראיס אל-סאדאתי (ابراهیم رئیسالسادات = Ebrahim Rais al-Sadati)
המוכר בשם המקוצר איברהים ראיסי, אשר מכהן כיום בין היתר כראש מערכת המשפט, וכסגן יו"ר מועצת המומחים (שלכאורה מפקחת על המנהיג העליון) וכיו"ר קרן הצדקה אסטאן קודס רזאווי (آستان قدس رضوی = Astan Quds Razavi) הגדולה והעשירה והפטורה מתשלום מיסים לקופת המדינה, המעסיקה מעל 210 אלף עובדים ב 50 חברות וארגונים, ועוסקת בכל תחומי החיים, המסחר והכלכלה האיראנית, החל מגופי תקשורת, דרך שירותים רפואיים, חקלאות ותעשייה, מסחר ושירותים פיננסיים, וכלה בחינוך ותרבות, ומייצגת את כל מה שרקוב ומושחת בהתנהלות השלטון והכלכלה האיראנית, שבכלל הוקמה כארגון צדקה קטן לשירות עולי הרגל למקדשים.
אציין גם כי לצדיק ראיסי החביב, יש דעות מוצקות וקיצוניות כנגד כל מה שקשור בתרבות המערב, ושייך לגורמים היותר שמרנים קיצונים בפוליטיקה האיראנית, ושבין יתר התפקידים בעלי הצביון הדתי, כגון חבר במועצה המרכזית של אגודת אנשי הדת הלוחמים, הוא גם התובע הכללי בבית משפט המיוחד של אנשי הדת, וכן מונה בעבר ע"י המנהיג העליון כאחראי על מקדש אימאמזדה סאלח, הנמצא בשוק העיר טאג'ריש ( تجريش = Tajrish) והמיוחס לאחד מבניו של מוסא בן ג'עפר אל-כאזם, האימאם השביעי, ומושך כ 30 אלף עולי רגל ביום…
ולסיום אספר לכם שראיסי החביב כיהן במשך עשר שנים, במצוות המנהיג העליון, כחבר ועד הנאמנים של מטה הנהלת הגוף החצי ממשלתי המכונה "סטאד" – SETAD, או בשמו המלא: המטה להוצאה לפועל של פקודת האימאם (ستاد اجرایی فرمان امام = Execution of Imam Khomeini's Order) אשר אחראי על ביצוע הנחיותיו וצוואתו של האייתוללה ח’ומייני, הפועל תחת שליטת המנהיג העליון.
אציין כי בראשית דרכו עסק בהחרמת רכוש של כל מי שהיה קשור לשלטון השאה האחרון, אך מהר מאוד עבר הארגון לעסוק בהחרמת רכושם של מתנגדי משטר האייתוללות, אסירים פוליטיים, ושל מי שסתם לא נראה נחמד בעיני המנהיג העליון, וצמח לקונגלומרט מפלצתי ויש האומדים את הנכסים המנוהלים בידי המוסד הנפלא הזה בהרבה מעל מאה מיליארד דולר…! (להזכירכם – רכוש שהוחרם ממתנגדי המשטר…)
היות וסדר (למראית עין) צריך להיות, פעילות החרמת הרכוש ע"י ארגון חצי ממשלתי, בשליטת המנהיג העליון, הוסדרה בסעיף 49 לחוקה האיראנית, ובחוקים נוספים אחרים, ופועלת כחברת ניהול נכסים, שבמסגרתה יש חברות רבות בתחומי פעילות רבים ומגוונים, החל מתעשיית הנפט והתעשייה הפטרוכימית, דרך מפעלי תעשייה כבדה, עבור בחברות חקלאיות לגידול בעלי חיים, וכמובן באיראן כמו באיראן, גם חברות תקשורת, וחברות בנקאות ושירותים פיננסיים, והרי צריך גם להיראות טוב בעיני העם, אז בין מאות החברות השונות תחת הקונגלומרט הזה, יש כמובן גם חברות העוסקות בחינוך, תרבות ושירותי בריאות.
מטבע הדברים גם הגוף המופלא הזה של המנהיג העליון, לא ממש משלם מיסים לקופת המדינה, ולאחר תסיסה ציבורית, יצא לעיתונות בהודעה פומבית לציבור בשנת 2015 האדון הנכבד כאמל טאגוויניג'אד (کامل تقوینژاد= Kamel Taghvinejad) שהיה באותו הזמן ראש מינהל המסים, במשרד הכלכלה והאוצר, ותיאר במילים נלהבות את צוות ההנהלה של הארגון "…כאחד משלמי המס הטובים והתומכים ביותר במערכת המס במדינה…” והוסיף כאמל ואמר "…שהוא ראה את שורש הספקות והשמועות הללו בעיקר בחו"ל וחלקם מאנשים מסוימים בתוך הארץ, שאולי אין להם את הידע הנכון…”
באותה שנה יצאו פקידים בכירים נוספים ברשויות המס של איראן, ובכירים מהנהלת הארגון, להגנת הארגון שממשיך לעשוק את מתנגדי המשטר, ואמרו שהמטה להוצאה לפועל של פקודת האימאם ומנהליו, אינם שונים ממיזמים פרטיים אחרים באיראן, מבחינת מיסוי…
וכן אמרו בכירי רשויות המס בנובמבר 2016 "…כי כל הפעילות הכלכלית של המטה כפופה למיסוי…”
וכן נאמר כי "…תשלום המסים על ידי מטה ההנהלה נעשה תמיד בזמן ופקידי ארגון המס תמיד הכירו בחשבונאות הטובה שלו….” ולסיום הוסיפו ש "הנהלת המטה שילמה מס ביצועים על כל הפעילות הכלכלית שלה, כמו גם את כל מיסים שהם החובה על חברות בשנים האחרונות, כולל מס ערך מוסף…”
מילה לסיכום נושא המועמדים לנשיאות
עכשיו שאנחנו מכירים מעט יותר את המועמדים שכבר אושרו להתמודד על נשיאות איראן, ומכירים מעט מקופות השרצים שלהם ואולי אף מבינים מעט יותר מהיכן באו, ואם ייבחרו, מה אולי יהיה הכיוון אותו יובילו יחד עם המנהיג העליון את המדינה הנרמסת תחת עולו של שלטון מושחת שהורס את איראן אולי אף יותר מאשר את מדינות האזור, ואולי אנחנו גם מבינים חלק מהסיבות הגורמות לתסיסה כה נרחבת באיראן, ע"י אזרחים מכל שכבות העם, מכל המוצאים האתניים, בכל המחוזות, שמאסו במשטר וחלקם קוראים להחרמת הבחירות משלל סיבות.
לא נותר לי אלא לאחל בהצלחה לעם האיראני, שיאלץ לחיות תחת נשיא חדש, שלא נראה כי יביא כל שינוי לטובה לעם האיראני האומלל, ובאותה נשימה כאופטימיסט נצחי, אני תקווה כי הנשיא החדש שייבחר ב 18 ביוני, לא יביא איתו רוחות מלחמה חדשות לשכונה המזרח תיכונית.
זה אולי המקום להזכיר כי כשבאיראן מדברים על רפורמיסטים ועל שמרנים, המונחים אולי זהים למונח שבהם משתמשים בדמוקרטיות שונות ברחבי העולם, אבל אין מהקבלה למשמעות האיראנית של המילים למשמעות בדמוקרטיות נורמליות בעולם.
בקצרה אומר שהרפורמיסטים הם אלו הנחשבים באיראן שרוצים להחזיר את ההתנהלות ודרך השלטון האיראני לדרכה של המהפכה האסלאמית של חומייני בזמן הקמת הרפובליקה האיסלאמית של איראן, ומוכנים להיות פרגמטים ולהתגמש על מנת להשיג את יעדי המהפכה האסלאמית, מה שבטעות מתפרש במערב כמתינות, ולכן גם במערב נחשבים הרפורמיסטים לפחות קיצונים מאשר השמרנים…
ואילו השמרנים הם אלו הנחשבים באיראן ככאלו שלא מוכנים להתגמש בנושאים דתיים או אל מול המערב המוקצה מחמת מיאוס, ורואים בדרך הפרגמטית של הרפורמיסטים כסטייה מדרכה של המהפכה, אבל נתפסים ע”י חלקים נרחבים בעם כמושחתים שניצלו את סמכותם הדתית לרווח אישי.
תוכלו לעשות חיפוש זריז ברשת יוכל לעזור לכם להבין במה מדובר.
ביקורת נוקבת על נציגי המשטר לקראת הבחירות
בהמשך לנאמר על המועמדים לנשיאות באיראן, אספר לכם שהעיתונות האיראנית עוסקת בהרחבה בכל מה שקשור לבחירות המתקרבות, ברפרוף בעיתונות האיראנית נתקלתי בסיפור נחמד, ואני מרשה לעצמי לומר שהיה מעניין לקרוא, אבל מדוע אני מספר לכם דווקא על כתבה זו?
היות והיה מדובר בכתבה באתר סוכנות ידיעות איראנית קטנה ממחוז גילאן שלחופי הים הכספי, ובה מובאים דבריו שלא לא אחר מאשר סייד חסן ח’ומייני, שהוא בנו של סייד אחמד חומייני, ונכדו של רוחאללה ח’ומייני, הידוע בתור אבי המהפכה האסלאמית האיראנית והמנהיג העליון הראשון של משטר האייתוללות.
אפשר לומר שדי חריג לקרוא על דברים כאלו שנאמרים באיראן, ועוד נכתבים ומצוטטים בעיתונות, למרות שמערכת הבחירות המתקרבת באיראן, מוציאה לאור השמש יריבויות ומאבקי כח, שעד כה התנהלו מאחורי הקלעים, אבל לא כל יום אדם בעל ייחוס רם באיראן, נושא דברים פומביים נגד התנהלות המשטר.
אז הלכתי לחפש בעיתונים נוספים, לראות אם יש עדות נוספת לדברים, ואכן מצאתי את הדברים ואף ביתר הרחבה, באתרי חדשות איראנים נוספים.
אם תשאלו מה היה כל כך מעניין במה שיש לנכדו של ח’ומייני לומר, אספר לכם שב 25 במאי בזמן טקסי הניצחון לכבוד שחרור העיר חורמשהר, מהצבא העיראקי בשנת 1982, נשא חסן ח’ומייני דברים בפני מספר אנשים מהמטה המרכזי להנצחת האימאם רוחאללה ח’ומייני, ומעבר לדברי הברכה המקובלים לחגיגות יום השנה לשחרור חורמשהר, הטיח ביקורת נוקבת במועצת המומחים שאישרה 7 מועמדים, ופסלה את 585 המועמדים האחרים שהגישו בקשה לאישור מועמדותם לבחירות לנשיאות.
להלן עיקרי הדברים:
לאחר דברי הברכות והדברים הקשורים ליום השנה לשחרור חורמשהר, אמר חסן ח'ומייני את הדברים הבאים:
"לפני הרפובליקה האסלאמית היו ממשלות דתיות אחרות והיו גם ממשלות לא דתיות; היו דמוקרטיות והיה שלטון של אנשי דת. עבודתו הגדולה, יוצאת הדופן והמובהקת של האימאם ח’ומייני [הכוונה כמובן לסבו, מייסד הרפובליקה האסלאמית, א.א] הייתה לכלול את יסוד העם ואת הצבעת האומה בממשלה הדתית ולגיטימיות של ממשלה זו. עד אז הנושא היחיד היה "נאמנות" והיה הרעיון של האימאם שיצר את הזהות החדשה הזו.”
והוסיף חסן ח’ומייני, הדגיש ואמר:
“…כל תנועה שרוצה להכחיש את יסוד הרפובליקה היא תנועה אנטי מהפכנית. האם יתכן שהמערכת זהה למערכת האימאם [האייתוללה ח'ומייני, א.א.] ולעם אין זכות בה?! לומר שאם העם לא ישתתף בבחירות, הלגיטימיות של המערכת נותרה בגלל אי ידיעת רוחה ואופייה של הרפובליקה האסלאמית. מחשבה זו נובעת מרעיון ההתאבנות או מחשבה מערבית. אם יום אחד הרפובליקה של המערכת תסבול והעם יתעלם ממנה, או למשל כיום אנשים מגבילים את זכות הרפובליקה, הרפובליקה האסלאמית תסבול באותה מידה כאילו האסלאם ותורתו ייעלמו.”
בהמשך דיבר חסן ח’ומייני על פסילת רוב רובם של המועמדים לנשיאות בבחירות הקרובות ביוני השנה ואמר:
"נראה כי הסיבה העיקרית לפסילה כזו היא חוסר מוכנות לחדשנות ושינויים, ורצון להישאר בדרך השמרנית, לא יעילה ובעלת הלכי חשיבה מקובעת."
ואז הוסיף ואמר:
"אם מכירים את העולם, מבינים אותו, את אווירת החברה האסלאמית וחושבים ומתמודדים עם הבעיות, אפשר להבין בקלות שפעולה מסוג זה מחלישה את יסודות הלגיטימיים לקבל המערכת האסלאמית.”
ולסיום הוסיף והטיח ביקורת באנשי הדת, ובין היתר שאל אותם: אילו היו פושטים את גלימותיהם, האם הם היו מקבלים את מעשיהם? ואמר שלו היה במקומם, היה מתפטר.
מילה לסיום
אציין כי לומר דברים כאלו באיראן של היום, זה דבר מסוכן לנושא הדברים ולשומעיו, והדברים יכולים להיחשב כדברי כפירה והמרדה כנגד המשטר, ויש להניח כי לולא הייחוס המשפחתי, אדם אחר היה נעצר לו היה מרשה לעצמו לומר את הדברים בפומבי, ועוד בפורום רשמי ומכובד כזה…
אזכיר כי האדון המכובד חסן ח’ומייני, אחד מחמישה עשר הנכדים של מייסד הרפובליקה האסלאמית של איראן, וזה שנחשב לבולט שביניהם, נפסל ע"י מועצת שומרי החוקה מלהתמודד לנשיאות (ולא בפעם הראשונה) היות ובאיראן הוא נחשב כמקורב לחוגים הרפורמיסטים, אבל יש הטוענים כי זה יותר מעצם היותו איום על כוונתו (הלא מוצהרת פומבית) של המנהיג העליון הנוכחי, להעביר את השרביט לבנו, דבר שלא ממש מקובל על לא מעט גורמים שונים באיראן.
אציין כי לא רק למועמדות לנשיאות נחסמה דרכו של ח’ומייני ע"י המנהיג העליון חמינאי, אלא גם למועצת המומחים, (אותה מועצה נבחרת בת 88 חברים, שאמורה להיות הגוף המפקח על המנהיג העליון, ולבחור מנהיג עליון חדש) כאשר לקראת הבחירות למועצת המומחים בשנת 2016 נפסלה מועמדותו בעילה שלא עמד בבחינת ההסמכה לאִגְ'תִהָאד, ולכן הוא אינו יכול להחזיק בתואר מוג'תהד (ויש שטענו שעילה זו שקרית, אבל לא ניכנס לוויכוח קטנוני בנושא של מי רשאי לשאת תואר זה או אחר מתארי חכמי דת שיעים באיראן)
קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון