Site icon Nziv.net

מה באמת מטריד את האיראנים?

אביעד
Zayande-rood-River-Dead-Fish-upstreem-was-stoping-the-flow
מה באמת קורה באיראן?

כולם עסוקים ביום ירושלים האיראני, שגם השנה המשטר האיראני לא מוציא את הצעדות המסורתיות לרחובות טהראן, בגלל הגל הרביעי של תחלואת מגפת הקורונה באיראן, אבל מדרבן את כל תומכי המשטר לצאת להפגנת תמיכה "בשחרור ירושלים" לתמיכה בפלסטינים ונגד ישראל, ובהצהרות איום ותעמולה של בכירי המשטר, על כל אלו תוכלו לקרוא במקומות רבים, אבל אני אביא בפניכם סיפור אחר על המתרחש באיראן.

מילה על מחירי החיטה ועל דגים מתים

אתם כבר יודעים שהמשטר המופלא של האייתוללות הצליח להוריד כ 80% מתושבי איראן אל מתחת לקו העוני, ושמחירי המזון שממשיכים לעלות, אז כדי להמחיש לכם את תמונת המצב בנושא, אביא בפניכם את סיפורו של מחיר החיטה באיראן, כדוגמה למתרחש.

אקדים ואספר לכם כי בנוסף לסרטונים שמתפרסמים ובהם רואים נשים וגברים בכל הגילאים נוברים בפחי אשפה בערי איראן, בחיפוש אחר מזון לאכול או כל דבר שיהיה אפשר למכור, החלה תופעה של חקלאים המסיעים את יבולם לכניסות ערים שונות, עומדים בצד הדרך ופשוט פורקים את היבול שנאסף ונארז, וזורקים אותו בצד הדרך בערמות גדולות.
ברשתות האיראניות ובעיתונות (בעיקר העיתונות המקומית) רואים תמונות וסרטונים של חקלאים זורקים תפוחי אדמה, בצל ותוצרת חקלאית אחרת, וקוראים לכל מי שרוצה לבוא לאסוף את היבול לבוא ולקחת בחינם.

החקלאים ברחבי איראן טוענים כי מחירי התוצרת החקלאית המשולמים להם אשר נקבעים ע"י הממשלה, לא מכסים את ההוצאות של גידול ומשלוח היבול, ונגרמים להם הפסדים גדולים שימנעו מהם את האפשרות להמשיך ולגדל מזון לעם האיראני, וכבר ראינו בשנתיים האחרונות מגדלי עופות שעצרו את פעילותם וסגרו לולים, וחקלאים אחרים שחדלו לעבד שדות, והפסיקו לזרוע ולנטע גידולים חדשים.

המשטר לא נותר אדיש למחאה שלא נעצרת אצל החקלאים, אלא מתרחבת לציבור האיראני בכל רחבי איראן, ולכן אנו רואים מצד אחד ראיונות שבהם בכירי המשטר מסבירים עד כמה כדאי לעם האיראני לעבור לצרוך דגים, ומצד שני המשטר הבין שצריך להעלות את המחיר המשולם לחקלאים, ובכך למנוע את המשך התופעה.
אז מה המשטר עשה עם מחירי החיטה לחקלאים?

בהחלטת "מועצת התמחור ואימוץ מדיניות לתמיכה במוצרי חקלאות בסיסיים”, שהופצה למשרדי הממשלה הרלוונטיים, על מחירי החיטה החדשים אותם יש לשלם כמחיר מובטח לחקלאים, יהיו השנה 50 אלף ריאל לקילו חיטה רגילה, ולחיטת דורום יהיה המחיר לחקלאי 52 אלף ריאל.

* אציין כי המחיר החדש הוחל רטרואקטיבית מאמצע החודש התשיעי (אזר = آذر = Azar) בלוח הפרסי.
* אציין גם שהמחיר הוכפל מהמחיר המובטח לחקלאי שהיה בשנה שעברה, שעמד על 25 אלף ריאל…
* ראו צילום המסמך שהופץ בנושא.

לאחר פרסום הפוסט בערוץ הטלגרם, שאל אחד הקוראים בקבוצה שהעבירה את הפוסט:
חודש אזר = חודש אדר?

וזה מה עניתי בתשובה:
פירוש השם אזר בפרסית = אש.
מקור שמו של חודש אזר בלוח השנה הפרסי, לא קשור לשמו של חודש אדר בלוח השנה העברי, אלא מגיע מלוח השנה הזורואסטרי, והמילה האבסטנית שפרושה כאמור הוא אש, אבל המקור הראשוני בכלל מגיע מהמילה אודרי בסנסקריט, שפירושה להבה.

במיתולוגיה הפרסית הזורואסטרית – אמגושית הקדומה, האל של החודש התשיעי בשנה, הוא אל האש ושמו אזאר.
על שמו של אל האש אזאר, קראו לא רק לחודש התשיעי, אלא גם ליום התשיעי בכל החודשים בלוח השנה הפרסי.

ומה לגבי הדגים?

לאחרונה אנו רואים בעיתונות האיראנית ראיונות שבהם נציגי המשטר, כדי להוריד את גובה הלהבות של מחאת המחוזות הדרומיים באיראן על הדייג הסיני שמשאיר לדייגים האיראניים ים ריק מדגים, הן בגלל דייג מכמורת חסר אבחנה ברשתות צפופות, והן באמצעות חשמול בעוצמות גבוהות שגורם לתמותה גדולה של דגים שלא נאספים ונפלטים לחוף, קוראים לציבור לקנות את הדגים של החקלאות הימית של דרום איראן… ואפילו הופיע בעיתונות איראן כתבות המסבירות את הסיבה לכך שמעל 100 טון דגים נפלטו לחופי ג’קס (جاسک = Jask) שבמחוז הורמוזגן בדרום איראן, נובעת בגלל זיהום נפט, לחליפין יש שנאמר שדווקה זיהום נגיפי הוא הגורם למות הדגים, ויש את ‘ההסבר המדעי’ שבו נאמר שהדגים מתו בגלל רעידות אדמה וצונאמי ומספרים על מחקר יפני שבו נאמר שזו הסיבה של 70% ממקרי תמותת דגים…

אבל זה לא כל הסיפור, וגם לא התחלת הסיפור של תמותת דגים באיראן

למשטר האיראני נח שלא להזכיר כי תמותת דגים אינה תופעה חדשה בחופי איראן וגם לא באגמים ובמאגרי המים של הסכרים באיראן, ובבתי גידול נוספים.
תוכלו לראות שלאורך השנים הסיפור חוזר על עצמו, בין אם זה בגלל זיהום של ביוב גולמי שהוזרם לים, או של זיהום שמקורו בתעשיית הנפט, ובין אם זה בגלל שילוב גורמים של בצורת, והקמת סכרים ללא תכנון וחשיבה על ניהול משטר המים במורד הזרם, שגורמים להתייבשות מחוזות שלמים באיראן ושבנוסף למצוקת מים קשה של מי שתייה ומים לחקלאות, יש גם הרס של בתי גידול של דגים שפשוט התייבשו ונחרבו.

אציין כי באיראן כמו באיראן, במרבית המקרים המשטר יעדיף לתלות את האשמה על בצורת או גורמים זרים, ולא ייקח אחריות על כשלים בתכנון ובביצוע של עבודות תשית של מערכות המים והביוב, של הסכרים הרבים, ובוודאי שלא יודה שהוא גורם להתייבשות מכוונת במחוזות מסוימים, ושיש לזה קשר למוצא האתני והדתי של אוכלוסיית אותם מחוזות… וגם לא נשמע את המשטר מודה כי הם אחראים על זיהום הים בגלל תקלה באחד ממתקני הפקה, שינוע ואכסון נפט וגז, שגרמה לדליפה וזיהום, וגם במקרים כאלו האשמה תהייה של גורמים זרים.

דוגמאות לתמותת דגים והאשמת מי שזה לא יהיה ישנן רבות, הנה מספר דוגמאות:

והמשטר כמובן האשים באחריות למחדל המתמשך של שנים ללא מכון טיהור ביוב, לטיפול בשפכים של עיר עם כמעט 600 אלף תושבים, והנמצאת כעשרה ק"מ מהבירה טהראן, באלו שבנו את השכונה החדשה, אבל התעלמה כמובן מהעובדה שאמנם הרשויות תכננו ואפילו החלו לבנות מכון טיפול בשפכים, אבל לאחר שהושלמה 60% מהעבודה, הופסקה הבנייה בגלל חוסר תקציב, אבל זה רק מכון אחד מתוך כמה מכוני טיהור שפכים שאמורים היו להיבנות באזור טהראן (כפי שראיתם במאמר שפרסמתי בעבר בנושא הזרמת שפכים באיראן, זה אינו המקרה היחיד)

 

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון

Exit mobile version