לצלם באמירויות

מה צריך לדעת אם רוצים לצלם באמירויות?

ישראלים רבים נוסעים לאמירויות, כולם נוסעים עם מצלמה, בטלפון או מצלמה דיגיטלית בנוסף לטלפון, כולנו רגילים לצלם בלי לחשוב פעמיים.
האם גן העדן לתיירים של האמירויות, הוא גם עדן לצלמים? או שחלילה אנו עלולים להיתקל בבעיה עם הרשויות האמירותיות, רק בגלל צילומי החופשה, צילומי המזכרת וצילומי הסלפי, שאנו כה רגילים לצלם?

במפגש חברים ביום העצמאות סופר לי על מקרה בו בן של חבר נתקל באנשי הרשויות באמירויות, רק בגלל שהיה עם מצלמת DSLR, והוסבר לו שיש בעיה לצלם עם המצלמה שלו…

כולנו כבר יודעים שהחוק אוסר לצלם באמירויות אנשים ללא רשות ובוודאי שלא לצלם נשים, אבל לא הייתי מודע לבעיה כלשהי בנוגע למצלמות DSLR, לכן קצת התפלאתי לשמוע את מה שנאמר לי,
הרי בכל חנויות הצילום באמירויות, אפשר גם לקנות מצלמות DLSR מכל סוג, כולל מקצועיות וכולל עדשות שונות וכל ציוד עזר שתרצו.

האם יש בעיה עם מצלמות דיגיטליות?

אז כמו שאתם כבר מתארים לכם – הלכתי להתחיל לבדוק מה הסיפור, מאחורי הסיפור ששמעתי, והתחלתי לבדוק באתרים רשמיים של משרדי ממשלה ורשויות שונות במדינות איחוד האמירויות, והמשכתי לבדוק מה אוכל להעלות ברשתי במרחבי הרשת, ואף שאלתי את אחד מחברי הערוץ, שעובד ומסתובב באיחוד האמירויות מזה שנים, ויודע דבר או שניים על מה שקורה באמירויות.

ראשית אתחיל מזה שאין איסור הכנסת מצלמות מכל סוג לאמירויות, כולל עדשות וחצובות.
אבל היות וסיפרו לי על בעיה בנושא צילום ומצלמות, בואו נדבר על מה שכן יש בעיה,
אז תרשו לי להתחיל מהסוף – ולספר לכם שצילום זו אחת מהסיבות הנפוצות של התקלות תיירים עם רשויות החוק באמירויות, וחמור מכך – זו סיבות המעצר הנפוצות באמירויות…

כאמור נושא הצילום באמירויות הוא בעל רגישויות, אבל יש הבדלים קטנים בקשיחות הרשויות בבואם לטפל "בבעיה" של התייר המצלם וברגישות הרשויות לנושא, ואם נתמקד לרגע בשתי האמירויוץת היותר מתוירות, דובאי ואבו דאבי, נראה כי הרשויות באבו דאבי מגלות רגישות גדולה יותר מאשר בדובאי.

רוצים לצלם באמירויות? בררו אם מותר

החוק אותו הזכרתי על איסור צילום אזרחים ללא אישורם, אוסר גם על צילום מסגדים, בוודאי שלא בתוך מסגדים, וכן יש גם איסור גורף על צילום מתקנים ומבנים ממשלתיים, מוסדות ממשלתיים ובוודאי מבנים ואתרים צבאיים.

אמנם אם קיבלתם אישור מיוחד מראש, תוכלו לצלם מה שאושר לכם, אבל טיפה בעייתי אם אתם כמו כולם ובאים לאמירויות כתייר רגיל…

הבעיה היא שלא תמיד נדע לזהות מבנה האסור לצילום, בחלק מהמקרים אפילו לא נוכל לדעת שהמבנה הרגיל לכאורה שאנו רואים, הוא מבנה האסור שאם נצלם אותו אנו מסתכנים במעצר

החוק (חוק פדרלי מס’ 3 משנת 1987) הוביל לאיסור צילום בקניונים ובאזורים ציבוריים, היות כי מטבע הדברים תמיד יהיו אנשים נוספים שאותם אנו עלולים לצלם גם שלא במתכוון, ובוודאי שלא ברשותם, ולכן במקרים רבים נראה בכניסה לקניונים ואתרים ציבוריים שלטים האוסרים על צילום בתחומי המקום.

בנוסף ישנם מקומות כמו שדות התעופה באמירויות, שלוקחים את ביטחון שדה התעופה ברצינות יתרה, וזה כולל רגישות לצילום מטוסים בשדה התעופה, כך שאם אתם רוצים לצלם מטוס בשדה התעופה – בקשו אישור מראש והקפידו להישמע להנחיות , אחרת אתם עלולים להיעצר.

בנוסף לחוקים הפדרליים על סעיפיהם השונים (שלנו התיירים עלולים להיות גם משונים) יש עדויות בהן נתקלתי בפורומים ואתרים המיועדים לצלמים וחובבי צילום, שמדברות על המקרים בהם פנו שוטרים ולובשי מדים אחרים, ואף לובשי אזרחי שהציגו עצמם כנציגי הרשויות, אל צלמים שהיו עם מצלמות DSLR המצוידות בעדשות טלפוטו גדולות, או שהתקינו את המצלמה על חצובה, וביקשו מהם שלא לצלם, ובחלק מהמקרים שהיה זה אירוע מתוקשר ומצולם, ובמקום נכחו צלמים של סוכנויות הידיעות המקומיות, או צלמים רשמיים של הרשויות, ובדיעבד התברר שהתמונות שצולמו ע"י הצלמים הרשמיים / של סוכנויות הידיעות האמירותיות, נמכרו והופצו לסוכנויות ידיעות אחרות בעולם.

 

מה לגבי צילום בחופי הים?

שימו לב לשלטים הבאים בחופי הים, יש בדובאי חופים שבהם אין שילוט האוסר מפורשות על צילום (רק זיכרו את הכללים והחוקים שאותם הזכרנו) ויש חופים שבהם יש שילוט האוסר על צילום, וכמובן שאם יש חופים המיועדים למשפחות, או חופים המיועדים לנשים וילדים, גם אם לא תראו את השילוט, הימנעו מצילום בחופים אלו.
כאמור ישנם הבדלים בין האמירויות, ולכן באבו דאבי ייתכן כי תראו יותר שלטים האוסרים על צילום בחופים.

מה עלול לקרות אם צילמתם שלא על פי החוק?

אם תתפסו מצלמים במקום אסור או מבנה / מתקן אסור, או אם תוגש כנגדכם תלונה של אזרחים על כי צילמתם אותם ללא רשותם והם קראו למשטרה, אתם עלולים להיקנס באלפי דירהאם (1 דירהאם =0.9 ש"ח) ואם צילמתם מבחוץ או בתוך אתר או מבנה מוסדי או ממשלתי אתם הקנס ינוע בין 8,000 דירהאם ועד ל 25 אלף דירהאם.

וזה עוד מבלי להזכיר את סעיף 21 בחוקי פשעי הסייבר שאמירויות (של חוק פדרלי מס’ 5 משנת 2012) המדבר על שימוש באמצעי ויזואלי (ובעברית פשוטה = בין היתר גם מצלמה מכל סוג) לחדירה לפרטיות של אזרחי האמירויות, אתם עלולים לשלם קנס המגיע עד חצי מיליון דירהאם…!

ועוד לא דיברנו שאם צילמתם (ברשות כמובן) אבל שיתפתם ברשתות / שלכתם לאחרים / פרסמתם באתר אינטרנט או בכל מדיה אחרת, ללא הסכמת המצולמים ואישורם, עברתם עבירה פלילית על פי סעיף 43 של חוקי זכויות היוצרים באמירויות (מחוק פדרלי מס’ 7 משנת 2002) ואז אתם עלולים לשלם קנס ואף עונש מאסר עד שישה חודשים.
* אבל לא הכל שחור – ישנם החרגות לסעיף זה בחוק, אם מדובר בצילום של אירוע פומבי, או אם מדובר בסלברטי, או דמות ציבורית או פקיד ציבור, או שטובת הציבור מאפשרת את פרסות הצילומים.

בנוסף אזכיר כי כבר היו מקרים שבהם נעצרו אנשים והועמדו למשפט גם על ריגול כי צילמו אתרים צבאיים.
בקיצור חברות וחברים – צילום במקום הלא נכון וללא אישור באמירויות עלול לעלות ביוקר ולהסתיים בגירוש מהאמירויות ואיסור כניסה עתידי.

המלצה לסיכום

לסיכום אומר כי מי שרוצה לצלם באמירויות צריך להיות מודע לחוקים ולתקנות, לשים לב לשלטים האוסרים על צילום, לא לצלם מבנים ואתרים ממשלתיים וצבאיים, לא לצלם מסגדים ומוסדות ציבור, ולא לצלם במרחב הציבורי מבלי להיות מודע למה ולמי שנמצא בפריים הצילום ולוודא שלא מצלמים אנשים זרים ללא הסכמתם מראש.

אוסיף ואומר כי גם בזמן צילומי הסלפי חייבים להיות עם מודעות למה נכנס לפריים יחד איתנו, ולוודא שאין בפריים אנשים אחרים, בדגש על נשים ומשפחות אמירותיות.

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון