מה הסיפור של עוד קניון חדש בעזה?

רצועת עזה – דבר או שניים מעבר לרקטות ומחבלים
מעט הקדמה

תחת שלטון חמאס, שמקבל את הכסף הקטרי, כתחליף לכספי הרש”פ, לאחר שהראיס – אבו מאזן, במאבק כח מול חמאס, רצה להראות לחמאס שלראיס יש יותר גדול, והחליט לייבש את חמאס ולא להעביר כספי משכורות לעובדי משרדי הממשלה ורשויות.
בנוסף לכסף הקטרי, כמו בשטחי הרש”פ, גם ברצועה חיים על כספי נדבות – סיוע, מכל העולם, החל מארגוני או”ם כמו "תוכנית המזון העולמית" – WFP או כמו אונרא המושחת והרקוב עד היסוד, שמנציח את הפליטות והאומללות, במקום לעזור לאנשים להתקדם בחיים, וכלה במדינות רבות מהעולם, המעבירות כספי משלם המיסים בארצם, לבור בלי תחתית, הנקרא הרשות הפלסטינית ורצועת עזה.

במשך שנים מראים לנו ערוצי התקשורת בכל העולם, את המסכנות, האומללות, וכמובן את החורבן שנוצר בכל סבב לחימה ומבצע, מול ארגוני הטרור מהרצועה, שיורים כל מה שעף ומתפוצץ, על אזרחי ישראל, ומכונת התעמולה דואגת לפמפם שיש מצור על עזה, וכמה שישראל האכזרית, מונעת מהעזתי המסכן, אוכל ותרופות.

מעט נתונים על תוחלת חיים

אחרי שכל הזמן מכונת התעמולה של המחבלים, מסבירה לכל העולם שהישראלים הנוראים, מרעיבים והורגים את העזתים המסכנים, אולי גם יסבירו לנו שלמרות הכל, תוחלת החיים ברצועה, על פי הערכות לנתוני 2020 היא 74.9 שנה (73.1 שנים לגברים, 76.7 לנשים) שזה מקום 122 בדירוג העולמי לתוחלת חיים (מתוך 228 מדינות וטריטוריות)
רק לשם השוואה, בשטחי הרש"פ מדובר על מקום 109 בדירוג העולמי, עם תוחלת חיים ממוצעת של 75.9 שנה (73.8 לגברים, 78.1 לנשים)

ואם תשאלו איפה ישראל בדירוג? אספר לכם כי אנחנו נמצאים בצמת הטבלה, במקום העשירי המאוד מכובד, עם תוחלת חיים ממוצעת של 83 שנה (81.1 לגברים, 85 שנה לנשים)
לא אספר לכם מי המדינה הנמצאת במקום הראשון, ואשאיר לכם למצוא על מי מדובר, אבל יש להניח כי זו לא המדינה הראשונה שתחשבו עליה. (אם תרצו – ספרו לי את מי מצאתם, בקבוצת הדיון)

הצגת התעמולה, מול המציאות שבשטח

אבל במזרח התיכון, וכמובן ברצועה, המציאות המוצגת לנו ע"י שופרות התעמולה, והאידיוטים השימושיים, מערוצי התקשורת בעולם, שונה מאשר המציאות בשטחי הרצועה.
אז מצד אחד מראים לנו את חלוקת תרומות המצרכים לקראת הרמדאן, לדוגמה של ארגון One Nation הבריטי, או את חלוקת התרומות של איחוד האמירויות, ל 14 אלף משפחות. (ברמדאן 2019)

מצד שני כמובן שלא מראים לנו (למרות שסרטונים כאלה עלו לרשתות החברתיות…) שלאחר הצילומים שפורסמו, על חלוקת שקיות וארגזי מצרכים לעניים, אוספים אותם אנשי ארגוני סיוע ועמותות צדקה, את אותם השקיות והארגזים, מידי המסכנים, ועוברים לאתר הצילום והחלוקה הבא… ובסוף כמובן שנמצא את מה שהיה באותם ארגזי מצרכים שנתרמו, נמכר בכסף מלא, בחנויות ובשווקים בכל הרצועה.
אבל כשרוצים, אנחנו רואים סרטונים המראים לנו עזה אחרת, את השווקים כפי שהם באמת, כמו בסרטון של אותו בלוגיסט, שמצלם סרטונים עבור רשת TRT הטורקית (ברמדאן 2019).

הקניון חדש – סיבה לחגיגה

לפני מספר ימים, ממש בסיום השנה החולפת, נחנך בפתיחה חגיגית, הקניון החדש ברצועת עזה, קניון אל-ערב ברפיח, שהוא הקניון מפואר והגדול בדרום הרצועה, שטחי המסחר כוללים 4,500 מ"ר על פני שתי קומות, עם חנויות מכל הסוגים, פינת משחקים לילדים, וגם חמש מסעדות ומאפיה (את חלקם ראו בסרטון)
הקניון נבנה ע"י חברת מטאדור העזתית, בבעלות מאמון מוסא (مأمون موسى) בעל החברה, הידוע גם בשם אבו עדי (זה באמת שמו, ולא משחק מילים עם שמי…) שהשקיע מעל שלושה מיליון דולר, ותעסיק בקניון 120 עובדים כשיהיה בתפוסה מלאה.
בפתיחה החגיגית כמובן שנוסף לנכבדים כמו מראש עיריית רפיח, מכובדים כשרים, וסתם מקורבים ופקידי חמאס (ששמות חלקם תוכלו לראות בסרטון הראשון) אספר לכם שאחד הנכבדים גם אמר, כי המחירים בקניון יהיו בהישג ידו של העזתי הנצור, במחוז הדרומי…
ולאחר תום החגיגות, כמובן שיש כאלו המנסים להזכיר לנו כי עזה היא עדיין תחת מצור, ושהרצועה היא "הכלא הפתוח הגדול בעולם…”

נאחל בהצלחה לקניון החדש, נקווה שיהיו לקוחות שיוכלו לקנות את מה שיש לחנויות להציע,
ובאותה הזדמנות נוכל גם לקוות, שאבו עדי, וחברת מטאדור, לא יקבלו תביעה משפטית על כי החליטו לקרוא לקניון בשם קניון אל-ערב, כי אם לא ידעתם, בשרג’ה, עיר הבירה של האמירות שארג'ה, שבאיחוד האמירויות הערביות, יש קניון גדול ויפה, בשם זהה, הנמצא 10 דקות נסיעה משדה התעופה של דובאי ושנפתח לפני כשלוש שנים, מול מרכז התערוכות והכנסים של שרג’ה.

אבל האם זה הקניון המפואר היחיד ברצועה

אולי כדאי לזכור כי ברצועת עזה, יש קניונים נוספים, כגון קניון עזה (Gaza City Mall = غزة سيتي مول) המפואר שנפתח ביולי 2010, עם שטחי מסחר של 3,000 מ"ר, הכוללים חנויות, בית קולנוע ומסעדות,
וקניון קפיטל, שנפתח בפברואר 2017, עם שטחי מסחר של 1,800 מ"ר, עם שלוש קומות של חנויות, וקומה רביעית עם מסעדות. שני הקניונים הממוזגים והיפים, נמצאים בשכונת רימאל בעזה.
שני קניונים אלו אינם היחידים, ולא אשכח להזכיר את קניון אוליביום ( اوليفيم مول = Olivium Mall)
ויש את קניון קר-פור (كيرفور مول = Care 4) ואת קניון מטרו, ויש מרכז אבו חאזים, ויש עוד מרכזי קניות, וכמובן יש מסעדות רבות, ומלונות מסוגים וגדלים שונים, חלקם מפוארים, ובתי פאר להשכרה לפי שעות.

אני רק לשאלה:

מאיפה כל הכסף לקניות? מאיפה כל הכסף למסעדות, מאיפה הכסף (והחוצפה…) למסיבות פאר ולחתונות מפוארות, שרואים בבתי המלון ובווילות מפוארות, המיועדות להשכרה?
אז נכון שיש עזתים רבים שהם באמת עניים מרודים, שזקוקים לסיוע, של שלל הארגונים, ומצד שני אנו רואים, את החיים הטובים, כמו בכל עיר רגילה בעולם.

האם ייתכן כי את העניים באמת, עושקים כל ארגוני הטרור, ואלו שבשלטון, והמקורבים?
ולצידם של העניים שלא יודעים איך להביא אוכל לילדים, חיים אלו העושקים, שאת כספי הסיוע, והמזון לנזקקים, לכיסם הם שודדים, האם כך הם ממנים את החיים הטובים?

ושאלה אחרונה שכבר שאלה כתבת אל-ג’זירה, בכתבה מסוף שנת שנת 2017 (תודה לMEMRI על התרגום) על הכלכלה העזתית: מדוע ברצועה, משקיעים בעלי ההון, בכל מה שקשור לכלכלת צריכה, כמו בתי מלון, מסעדות, אפילו סלוני טיפוח ויופי וכמובן קניונים חדשים, במקום להשקיע בכלכלת צמיחה, כמו במפעלים ובחקלאות?

ביני לביניכם? אחלה שאלה…

וקצת היסטוריה לסיום

כשמדברים על קניות בעזה, לא אשכח להזכיר את שוק הזהב, המוכר גם בשם "שוק קיסריה" (سوق القيسارية) שאינו חדש, ונכון יהיה לומר שהוא שוק עתיק, שנוסד בשנת 1476, והנמצא בעיר העתיקה, ליד חלקו הדרומי של מסגד אל-עומרי, המסגד הגדול, שהוא בעצמו בעל היסטוריה ארוכה ומרתקת, שמגלם בסיפורו, את ההיסטוריה והתהפוכות של רצועת עזה, ומספיק שאומר שבעבר המקום בו עומד המסגד, היה בעבר מקדש עתיק לאל דָּגוֹן (האל הראשי של הפְּלִשְׁתִּים) ולאחריו כנסייה ביזנטית שנבנתה בשנת 406, שלאחר הכיבוש המוסלמי של עזה, הפכה הכנסייה למסגד.

ובאזור שלנו רב התהפוכות, שוב לאחר הכיבוש עזה במסעות הצלב, נבנתה בשנת 1149 שוב כנסייה, שנהרסה בשנת 1187 עם הכיבושי צלאח א-דין, ולאחר ששוב נבנה מסגד, שוב נהרס, והפעם ע"י הכיבוש המונגולי (1260) ושוב נבנה ושוב נהרס, רק שהפעם ע"י רעידת אדמה (1294) ושוב נבנה מחדש בשנת 1297, ומאז במקום שוכן לו מסגד, שעבר שיפוצים ושחזורים.

ברשותכם רק אזכיר, כי על אחד מעמודי התווך במסגד, שמקורו בכנסייה הצלבנית, היה בעבר תבליט אבן, שבו מגולפת כתובת ביוונית ובעברית, עם הכיתוב: “חנניה בן יעקב" שמעל הכתובת מגולף זר שבמרכזו ישנה מנורת שבעת קנים, שופר, לולב ואתרוג. ארכיאולוגים סוברים, כי האבן המגולפת הובאה מבית הכנסת העתיק, הנמצא בשכונת רימאל, ליד הנמל.

לצערי מי שיבקר כיום במסגד הגדול, לא יוכל לראות את תגליף האבן, מההיסטוריה היהודית של עזה, כי פשוט האבן הושחתה והיה מי שדאג שלחוק את התגליף עד לאבן חלקה, ויש לומר כי כיום בין אם אלו חמאס או אנשי הרשות, גם מכחישים נוכחות יהודית עתיקה בעזה, ואת קיומו של בית הכנסת העתיק, וטוענים שהממצאים הארכיאולוגיים זויפו ע"י הישראלים…
מעט ממראות מסגד אל-עומרי, בסרטון קצר שצילמו לפני שנתיים, במסגד הגדול, "התאומות ח’אלדי”, ולוגיסטיות לשעבר מעזה.

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון