היום לפני 60 שנה: לראשונה עימות בין המועמדים לנשיאות בשידור ישיר

היום לפני 60 שנה – אבן דרך בתולדות התקשורת, הטלוויזיה והפוליטיקה: בפעם הראשונה מתקיים עימות בין המועמדים לנשיאות בשידור ישיר, בטלוויזיה. סגן הנשיא ריצ'רד ניכסון הרפובליקני מול הסנטור ג'ון קנדי הדמוקרט.
הדברים די ידועים: קנדי הבין את חשיבות האירוע, נח שלושה ימים, למד את התאורה, לבש חליפה כהה שתבלוט על הרקע, התכונן לשאלות הקשות – האם כקתולי תציית לאפיפיור או לחוקה, למה אתה חשוב שאבא יכול לקנות לך את הנשיאות וכו'. ניכסון לבש חליפה בהירה שנבלעה ברקע, ברכו כאבה והוא שינה עמידה כל הזמן ונראה לא נינוח, היה בעצרות בחירות עד הרגע האחרון. וגם כך – מי ששמע את העימות הרדיו אמרו ברובם שניכסון ניצח. מי שראה – או אולי ראתה – בטלוויזיה אמרו ברובם שקנדי ניצח. וב1960 כבר יש הרבה יותר צופי טלוויזיה ממאזיני רדיו.
בעימות צפו כשישים מיליון בני אדם, העימותים הבאים לא שינו את הרושם הראשוני. עד כמה העימות היה קריטי? 4 מיליון שינו את דעתם בעיקבותיו. מיליון עברו מקנדי לניכסון, 3 מיליון מניכסון לקנדי. קנדי ניצח בבחירות בהפרש של מאה אלף בני אדם, כאשר אם כמה אלפים באילינוי וטקסס היו מצביעים הפוך ניכסון היה נשיא ארה"ב ב1960, וכל ההיסטוריה שונה.
זה העימות הראשון, המיתולוגי, וכנראה המשפיע מכולם.
השבוע יתקיים העימות הראשון בין טראמפ לביידן, בהנחיית כריס וואלאס. רק אומר.

קרדיט: אורן נהרי – עיתונאי, פרשן, מחבר ספרי עיון וכותב