נפתח את לבנו אל ציפור השחר- לזכרו של הזמר האיראני מוחמד רזא שג'ריאן
ביום חמישי ה 8 באוקטובר, מת בגיל 80, הזמר האיראני הענק, מוחמד רזא שג'ריאן (Mohammad-Reza Shajarian = محمدرضا شجريان), סמל החירות והאהבה, שנחשב לקול של השירה והמוסיקה המסורתית האיראנית.
במשך עשורים הוא היה אחד מהזמרים האהובים והמוערכים באיראן, ואף זכה להערכה עולמית, והיה מועמד פעמיים לפרס הגראמי.
מעט על האדם שג'ריאן
לאחר אירועי "יום שישי השחור" של המהפכה האסלאמית בספטמבר 1978, הודיע שג'ריאן שלא יופיע עוד בשידורי הטלוויזיה ובתחנות הרדיו השייכים למשטר.
למרות שהוא אסר על משטר האייתוללות להשמיע את שריו, בתחנות הרדיו הממלכתיות, הפופולריות שלו בקרב האיראנים, לא נפגעה, ואף עלתה.
המשטר היה מתעלם מדי פעם מבקשתו, ומשתמש בשיריו הפטריוטים של שג'ריאן לצרכיו, עד שלאחר הפגנות המחאה של ‘הגל הירוק’ בבחירות 2009 שדוכאו ביד קשה, יצא שג'ריאן בראיון בערוץ ה BBC בפרסית, שבו התבטא נגד המשטר, ואמר כי אין לשיריו כל קשר למשטר האיראני, למרות השימוש שעושה שבהם המשטר למטרותיו, ובנוסף הוא שוב דרש במכתב פומבי, שלא ישמיעו את שיריו בתחנות הממלכתיות.
ושוב עלתה הפופולריות של שג'ריאן, בעקבות שאסר על המשטר להשתמש בשיריו.
לאחר מותו, קהל רב שהתאסף מול בית החולים בו אושפז (עקב מחלת הסרטן) החל בהפגנת מחאה נגד המשטר.
נקווה שבנו הומאיו שג'ריאןן, (Homayoun Shajarian = همایون شجریان) שגם ניחן בקול ייחודי, והוא זמר מוכשר בפני עצמו, שהחל את דרכו העצמאית במוסיקה עם פרסום אלבום ראשון בשנת 2003, ימשיך לשיר.
מעט היסטוריה
ארונו של שג'ריאן הוטס לעיר הולדתו, משהד, ובמקביל הובאו לעיר כוחות משטרה רבים, כולל משטרת ההפגנות הידועה לשמצה, וכוחות באסיג', ההלוויה נערכה ביום שבת ה 10 באוקטובר, תחת אבטחה כבדה של אנשי המשטר, והוא נקבר ליד המשורר הלאומי הפרסי, בן המאה העשירית, חכים אבואלקאסם פירדוסי טוסי (حکیم ابوالقاسم فردوسی طوسی) הידוע בשם פירדוסי, בבית הקברות הנמצא בטוס (Tus) העתיקה, שהאגדה אומרת שהוקמה ע"י טוס, בנו של נואזר (نُوذَر), השאה התשיעי של השושלת המיתולוגית הפישדדית (Pishdadian dynasty دودمان پیشدادیان), העיר העתיקה טוס מוכרת גם בשם סוסיה (Susia = ביוונית עתיקה: Σούσια) וגם בשם טוסא (Tusa) ואף נכבשה ע"י אלכסנד הגדול, בשנת 330 לפני הספירה, ובתקופת כיבושי האסלאם, נכבשה ע"י החליף החמישי בשושלת בית אומיה, ובשנת 747 לספירה, נכבשה ע"י הגנרל אבו מוסלים אל חורסאני, מהחליפות העבאסית, ובשנים 1,220-21 פשטו על העיר המונגולים שבזזו והחריבו את העיר, כולל את קיברו של החליף הארון אל-ראשיד. רק לאחר עשרות שנים העיר הוקמה מחדש.
בקישורים האלו תוכלו לראות חלק מהאבלים האיראנים, כולל חלק מטקס ההלוויה, ותוכלו לראות ברקע גם את קברו של המשורר הלאומי פירדוסי
לפניכם שיר החירות, "ציפור השחר", מלהיטיו הגדולים של שג'ריאן.
מילים: המשורר מלכ אשוערא בהאר.
תרגום באדיבות: ד”ר אלדד פרדו, מומחה לתרבות ופוליטיקה באיראן.
לחן מאת המוסיקאי היהודי איראני מורתזא ניי דאוד.
ציפור השחר
ציפור-השחר אַנְקָתֵךְ השמיעי,
פצעי כְּוִיָּתִי פִּתְחִי מחדש.
בלהב אַנְקָתֵךְ,
שַׁבְּרִי, נַתְּצִי הכלוב!
זמיר כבול-כנפיים, צא מפינת כלובך:
שירה את שיר חירות האדם!
בהבל קולך שַׁלֵּחַ אש בארץ.
עוולת החוֹמֵס, רשעות הצייד
קִנִּי לכל רוח פיזרו.
הוי אלוה, שמיים, הוי טבע
שחר הָבִיאוּ, יָהֵל שחור לילי.
בא אביב, מלאו הפרחים עסיס
ענני עיני מלאו מים.
צר ושחור הכלוב, כמו לבי.
אַנְקַת-אש, נשפי להבך על הכלוב
יד הגורל, פרח חיי אל תִּקְטְפִי
שושן רענן, הבט בי האוהב, שוב ושוב ושוב
ציפור חסרת לב, כאב הפרידה קַצְּרִי, קַצְּרִי, קַצְּרִי..
שוב תודה לד"ר אלדד פרדו, כאן תוכלו לצפות ולשמוע את השיר, ואסיים במילותיו של אלדד: נפתח את לבנו.
קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון