מזלם הביש של חיפושי הנפט בירדן

בסוף השבוע הודיעה חברת אראמקו הסעודית על גילוי שני שדות גז ונפט בחלק הצפוני של הממלכה, לא הרחק מהגבול עם עיראק ועם ירדן. השדות מבחינת תפוקת הנפט לא כאלה משמעותיים ומבחינת גז מדובר בתפוקה יומית של קרוב ל-20 מיליון רגל מעוקבת.

אבל הסיפור כאן הוא פחות סעודיה. גולשים בירדן שנחשפו לידיעות הביעו תמיהתם איך מרבצי הגז והנפט תמיד "יודעים" לא לעבור את הגבול ולהיכנס לתחומה של הממלכה ההאשמית. כידוע ירדן נשענת כמעט לחלוטין על ייבוא האנרגיה ממדינות שכנות (עיראק, סעודיה, ישראל), דבר היוצר נטל כבד על תקציב המדינה. בירדן נשמעים יותר ויותר קולות כי היעדר הרצון מצד השלטונות בעמאן למצוא שדות נפט וגז נובע משיקולים פוליטיים ופחות כלכליים, קרי רצון לרצות את המדינות השכנות. בעבר ניסו חברות זרות למצוא שדות גז ונפט בירדן אך נטשו, כשהדוגמה הבולטת לכך היא חברת בריטיש פטרוליום. החברה לא הסבירה את החלטתה להפסיק לחפש את הנפט ומומחים בירדן טוענים כי היא עזבה כתוצאה מלחץ מצד השלטונות.

בינתיים נראה שפרויקט אחד חשוב עבור משק האנרגיה הירדני לא ייצא לפועל בקרוב. מדובר בצינור הנפט העיראקי – ירדני, שאמור להוביל נפט מבצרה בדרום עיראק לנמל הים של עקבה בירדן. שתי המדינות סיכמו על הפרויקט במהלך 2013 ומאז התנהלו שיחות בין הצדדים. במאי האחרון היה אמור להתפרסם מכרז אך הוא בוטל, עקב התפשטות נגיף קורונה.

ביטול פרסום המכרז ייתכן ומסמל את סופו של הפרויקט, כשלירידת מחירי הנפט תפקיד חשוב בכך. עם זאת, חשוב להודות כי עוד לפני המשבר הנוכחי התעוררו תהיות לגבי ההסכם, ובכלל זה החששות הביטחוניים והכדאיות הכלכלית שהרתיעה משקיעים פוטנציאליים.

קרדיט:ערוץ הטלגרם דורון פסקין

קרדיט לתמונה:יח"צ קידוח תמר