נור איניאט חאן: "גיבורת המלחמה המוסלמית הראשונה של בריטניה באירופה"

נור איניאט חאן, מפעילת הרדיו הראשונה שנשלחה על ידי המודיעין הבריטי לצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה והוצאה להורג במחנה דכאו ב-1944, זכתה היום לכבוד כאשר הפכה לאישה הראשונה ממוצא הודי שמקבלת לוח הנצחה בלונדון.

מיזם "הלוח הכחול", שמנציח את שמותיהם של אישים מפורסמים על מבנים שקשורים אליה, פועל יותר מ-150 שנה. אולם בשנת 2016, התברר כי מתוך יותר מ-900 לוחות, רק 33 הוקדשו לדמויות שחורות או אסייתיות, ועל כן הוחלט לפעול לתיקון המצב עם גיוון נרחב יותר.

היום הצטרפה לרשימה חאן, שמוכרת בתור "גיבורת המלחמה המוסלמית הראשונה של בריטניה באירופה", כאשר הותקן לוח הנצחה כחול ברחוב טביטון 4 בשכונת בלומסברי שבלונדון, שם התגוררה עם משפחתה בין מחצית שנת 1942 ליוני 1943, אז נשלחה למשימה בצרפת. כאשר שהתה בשבי הגרמני, היא חרטה את הכתובת בקערת האוכל שלה על מנת לתקשר עם אסירים אחרים כדי שיוכלו לזהות אותה.

חאן, בתם של מוזיקאי ומורה סופי מהודו ושל אם אמריקאית, נולדה במוסקבה בינואר 1914, ומשפחתה לשכונת בלומסברי שבלונדון מיד לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920, עברו בני המשפחה לפריז וחאן למדה בין השאר פסיכולוגיית ילדים בסורבון.

ערב כיבוש פריז על ידי גרמניה הנאצית ביוני 1940, הצליחה המשפחה להימלט לאנגליה. נור התגייסה לחיל העזר האווירי לנשים של חיל האוויר המלכותי ובהמשך הוצבה בשירות הביטחון הסודי (SOE) שהוקם על ידי וינסטון צ'רצ'יל.

אחרי סדרת אימונים, היא נשלחה ביוני 1943 לצרפת כמפעילת רדיו סמויה. על אף שהגרמנים גילו על הימצאותה במדינה, היא הצליחה להתחמק במשך יותר משלושה חודשים, אך באוקטובר 1943 היא נתפסה אחרי שסוכן כפול בגד בה והסגיר אותה לגסטפו. היא הצליחה להימלט פעמיים ועל אף חקירות נוקשות, היא סירבה לשתף פעולה.

בספטמבר 1944, היא נשלחה עם שלוש סוכנות נוספות למחנה דכאו, שם הוצאה להורג מבלי שהסגירה אף פרט, ורגע לפני ביצוע העונש היא קראה "חירות!". לאחר המלחמה, הוענקו לה צלב ג'ורג' הבריטי ועיטור גבורה צרפתי ובשנת 2011 חנכה הנסיכה אן פסל בדמותה של חאן בגינת כיכר גורדון בלונדון.

"כאשר נור איניאט חאן עזבה את הבית הזה למשימתה האחרונה, היא לא חלמה על כך שיום אחד היא תהיה סמל של גבורה. היא הייתה המרגלת הבלתי סבירה", אמרה הביוגרפית שלה, שרבאני באסו. "בתור סופית, היא האמינה באי אלימות ובהרמוניה דתית. ועדיין, כאשר ארצה המאמצת הייתה צריכה אותה, היא נתנה את חייה למען המלחמה נגד הפשיזם".

קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ, ערוץ מבט עולמי בטלגרם