במקרה של מלחמה:5 אמצעי לחימה שבידי ישראל האמורים להדאיג את איראן

אתר חדשות ערבי במזרח התיכון – "אלחורה" מפרסם מאמר תחת הכותרת : " 5 כלי הנשק שחייבים להדאיג את איראן במקרה ותפרוץ מלחמה עם ישראל " – خمسة أسلحة يجب أن تُقلق إيران في حال نشوب حرب مع إسرائيل

עם התגברות המתח בין ישראל לאיראן, הודיע הצבא הישראלי ביום שלישי, על הקמת אגף חדש לתכנון העימות עם איראן.

להלן הודעת דובר צה"ל : 

במסגרת התכנית הרב שנתית 'תנופה', ולאחר שבוצעה עבודת מטה לבחינת מספר חלופות, סיכם היום (ג׳) ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, שורת שינויים במבנה המטה הכללי של צה"ל. השינויים אושרו על ידי שר הביטחון, מר נפתלי בנט.
שינויים אלה נובעים מן הצורך למקד ולחזק את בניין הכוח הרב-זרועי, שהופך למורכב יותר וגדל בהיקפו, ובמקביל להעמיק את העיסוק באסטרטגיה הצבאית בכלל ובזירה האיראנית בפרט.
ראש המטה הכללי קבע כי אגף התכנון של צה"ל יעסוק במשימת בניין הכוח הרב-זרועי בלבד, כמפקדה האמונה על פיתוח שיטות לחימה ואמצעי לחימה בראייה רב-זרועית. מיקוד זה הנו צו השעה לאור ריבוי הפרויקטים המשותפים למספר זרועות ומורכבות ניהולם. האגף לבניין הכוח יאפשר לחזק את הקשר עם מפא"ת והתעשיות הביטחוניות בישראל, וכן יאפשר לנהל ולבקר בצורה אפקטיבית יותר אחר שורת פרויקטים רב-זרועים ומימוש תר"ש 'תנופה'.
בנוסף, נוכח האיום המתפתח מזירת איראן, יוקם אגף חדש בפיקוד אלוף, שיעסוק בשני נושאים מרכזיים: תכנון ותכלול האסטרטגיה הצבאית וריכוז הפעולות לעיצוב ולתכנון המערכה למול הזירה האיראנית.

לאור זאת קבע הרמטכ"ל כי:

א. אגף "בניין הכוח" ימוקד במשימת בניין הכוח הרב-זרועי.

ב. יוקם אגף "אסטרטגיה ואיראן" בפיקוד אלוף, אשר יכלול את החטיבה האסטרטגית וחטיבת קשרי החוץ. בהמשך יקבע אופן עיסוקו למול הזירה האיראנית.

ג. מפקדת העומק תישאר במתכונתה ואת הפיקוד עליה יקבל אלוף איתי וירוב, נוסף על תפקידו כמפקד המכללות הצבאיות.

ד. השינויים יכנסו לתוקף במהלך קיץ 2020, עד למועד זה יסוכמו עבודות המטה בנוגע למבנה הפנימי של אגפים אלו.

השינויים הארגוניים יביאו למיצוי מיטבי של המטה הכללי, תוך שימור היקפו.

בדיווח במגזין " נשיונל אינטרסט " נאמר כי הוא מצפה למלחמה קרובה בין ישראל לאיראן, והוסיף כי רוח רפאים של תקיפה ישראלית נגד מתקני הנשק הגרעיני האיראני מרחפת באזור.

מהדו"ח עולה, כי הסכסוך בין המדינות עשוי להתעורר, מכל מיני סיבות כאלו או אחרות, אולי בגלל אי הבנה או חישוב שגוי. "אולי הסכסוך יפרוץ באמצעות פרובוקציות של החיזבאללה, שיגררו תגובה מצד ישראל, ואז התערבות מצד איראן, או התנגשות ישירה בין ישראל לאיראן. בסוריה העימות עשוי לנבוע מאי הבנה או חישוב שגוי. "

על פי ניתוח שפרסם העיתון " ישראל היום " ביום שלישי, ישראל החלה לשלוח אזהרות לאיראן על אדמת סוריה, שכן מטוסים ישראלים תקפו עמדת כוחות איראנים, הרגו שבעה איראנים ליד דמשק והשמידו שני כלי רכב צבאיים של הכוחות האיראניים שנשאו כלי נשק מודרניים ומתוחכמים למיליציות  בדמשק,זמן קצר לאחר הגעתן מאיראן

בדו"ח ש-"נשיונל אינטרסט" פירסם  נאמר ,כי  לא יתכן שכל כך הרבה תקיפות ישראליות על מטרות איראניות יתקיימו ללא התפרצות רבתי ביניהם.

והוסיף כי אם יפרצו פעולות האיבה בין שני הצדדים, איראן תצטרך להתמודד עם אחת הצבאות החזקים בעולם.

לכוחות ישראלים מגוון רחב של כלי נשק וציוד אמריקאים.

אך לא תמיד נשק אמריקני מתאים לתנאי המדבר הצחיח או התנאים העירוניים הצפופים שעימם מתמודדים הכוחות הישראלים. לפיכך, ישראל מבצעת התאמות רבות לכלי הנשק האמריקניים בהתאם לדרישות המשימות של כוחותיה.

בדו"ח מופיעים חמשת הנשקים הישראלים המובילים, שאיראן צריכה לדאוג מהם:

מטוסי החמקן F-35

לישראל יש 19 מטוסי קרב F-35 מתוך 50 שהוזמנו בחוזה עם חברת לוקהיד מרטין האמריקאית.

מטוס ה- F-35 העל-קולי שהרדארים לא יכולים לזהות אותו  נקרא חמקן.

מטוס זה יכול לטוס מאות קילומטרים מבלי שהוא יתגלה על ידי מכ"מים. כדי לשמור על יכולת החדירה שלו, עליו לוותר על כלי נשק חיצוניים ולשאת רק שתי פצצות מונחות, כשכל אחת במשקל 2000 פאונד בתא הפצצות הפנימי של המטוס.

לכן מטוס זה עשוי להיות האופטימלי ביותר, להגיע למתקני הגרעין של איראן, ולפגוע בהם בנשק מונחה מדויק.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר בהצהרות ביולי האחרון שישראל "יכולה להגיע לאיראן, אך איראן לא יכולה להגיע אלינו", ובאותה עת הוא עמד ליד מטוס קרב F-35 בבסיס אוויר ישראלי, בתגובה למהלכים הפרובוקטיביים של איראן במפרץ באותה תקופה.

עיתון כוויתי דיווח ביולי 2018, כי מטוסים ישראלים ביצעו טיסת מבחן ,עם שלושה מטוסי F-35 ,מעל טהראן , וחזרו בבטחה לבסיסם בישראל.

ה- F-35 מגיע בשלוש גרסאות: דגם A לחיל האוויר האמריקאי ובעלות בריתה של ארה"ב, דגם B להמראות קצרות ונחיתות אנכיות, ודגם  עבור חיל הים האמריקני.

עם זאת, בדו"ח של "נשיונל אינטרסט" נאמר כי המטוס האמריקני עבר שינוי על פי דרישת ישראל כדי להתאים אותו יותר טוב לתנאי האזור. ישנם דיווחים כי המטוס F-35 הישראלי נערך לשאת נשק גרעיני.

مقاتلات إسرائيلية من طراز إف-35

מטוס הקרב F-15I

שלא כמו ה- F-35, ה- F-15I, הגרסה הישראלית המותאמת של ה- F-15E האמריקאית, שמכונה "נשר", ידוע ביכולותיו הגבוהות חימושו הכולל טילי אוויר-אוויר (פיתון 5), טילי אוויר-אוויר- "פופאי", וכן גם אמצעי נגד אלקטרוניים.

צי המטוסים של ישראל, עדיף על צי המטוסים הישן של איראן, המהווה תערובת של מטוסי מיג -29 ומיראג', כמו גם מטוסי F-14 ו- F4.

ישראל צברה ניסיון בתקיפות ארוכות טווח, כולל תקיפות בסודן על מפעלי נשק ושיירות משאיות שנשאו נשק איראני עבור החיזבאללה והחמאס.

מטוס F15 נכנס לפעולה באוגוסט 2009, בתקיפה בסודן,כאשר המרחק בין תל אביב לחרטום הוא כ- 1,200 מיילים, וזה מרחק יותר גדול מאלף מיילים מטהראן.

בדו"ח מצוין, כי הפצצת סודן היא כמובן הרבה יותר קלה מהפצצת איראן, שיש לה מערכת הגנה אווירית מתוחכמת למדי, אך ישראל חזקה יותר עם מטוסי ה- F-15I, שעשוים להיות בחזית כל התקפה ישראלית על איראן.

رئيس الوزراء الإسرائيلي بنيامين نتنياهو على مقعد المقاتلة أف 15 آي- 11 أغسطس 2009

טילים בליסטיים מדגם "יריחו"

בזמן שטילים בליסטיים איראניים זוכים לתשומת לב רבה, לישראל יש גם ארסנל טילים בליסטיים משלה.

והניסוי הישראלי בטיל הבליסטי "יריחו " בדצמבר האחרון, העלה ספקולציות, שהוא חרג מגבולות הניסוי, ובעצם הניסוי היה שליחת אזהרה לאיראן.

הניסוי הניע את שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, להודיע על דאגתו, ואמר כי "ישראל ניסתה היום טיל גרעיני שמכוון לאיראן", ומתח ביקורת על מדינות המערב על כך שלא גינו את פעולת ניסוי הנשק של ישראל, שחושפת טילים שיש להם יכולות לשאת ראש נפץ גרעיני.

בישראל יש כיום טילי "יריחו" עם טווח מקסימלי של 4,800 ק"מ והם מסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים. ישראל היא הכוח הגרעיני היחיד במזרח התיכון, על אף שאינה מודה בכך באופן רשמי.

הטיל התלת-שלבי יריחו 3, שמשקלו 2.2 טונות, יכול לשאת 1,000 קילוגרם חומר נפץ.

טיל בליסטי זה פועל על דלק מוצק, וניתן לשגר אותו במהירות במידת הצורך. בהחלט, "יריחו 3" עשוי לשאת ראש נפץ גרעיני, אם כי ישראל לא הודתה בכך.

מהדו"ח עולה כי טילים מסוג זה אינם מדויקים, מה שלעתים מחייב לשגר מספר טילים כדי לפגוע ביעד, שישראל עשויה להימנע משיגור כזה, מחשש לתגובות בינלאומיות, אך היא עשויה לעשות זאת במידת הצורך כשלא תהיה לה ברירה.

בין הטילים שבבעלות צה"ל נמצאים גם טילי שיוט מדגם דלילה (לטווח של 250 ק"מ) וטיל שיוט מדגם "לורה" (לטווח של 280 ק"מ)שהם מדוייקים יותר וניתן לשגרם ממטוס.

בישראל יש גם מערכת הגנה מפני טילים, שפותחה בשיתוף פעולה עם ארצות הברית.

באוגוסט 2018 הודיע משרד הביטחון הישראלי על חתימת חוזה חשוב עם מפעלי התע"ש לפיתוח וייצור טילים המסוגלים לפגוע בכל מטרה באזור כולו.

צוללות דולפין

לישראל יש חמש צוללות דיזל גרמניות מסוג "דולפין", וזה הנשק היקר ביותר שברשות הצבא הישראלי, ולאיראן אין להם במה להשוות. ראש הממשלה בנימין נתניהו תיאר את הצוללות של ישראל כ-"נשק מרתיע. להתעמת עם אויבי ארצו ". (מה שנקרא מכה שנייה אם ישראל תותקף בפתאומיות)

מדו"ח של "הניושל אינטרסט" עולה , כי הצוללות הרביעית והחמישית שרכשה ישראל מדגם "דולפין", כמו גם הצוללת השישית שנמצאת בבנייה מתקדמות יותר, היום והן  משתמשות במערכת עצמאית לייצור אוויר כדי לאפשר להם להישאר מתחת למים, למשך תקופה ארוכה יותר, מאשר הצוללות הקודמות .

צוללת דולפין יכולה לשאת עד 16 טילי טורפדו וטילים, אך ישראל פיתחה אותה כדי שתוכל לשאת טילים עם ראשי נפץ גרעיניים.

למרות שייתכן כי הצוללות הישראליות, אינן מתקדמות כמו הצוללות הגרעיניות של ארה"ב ובריטניה, סביר להניח כי אין לאיראן היכולת להתמודד עם הצוללות הישראליות.

رئيس الوزراء الإسرائيلي بنيامين نتنياهو على متن غواصة الديزل الخامسة من نوع دولفين الألمانية في 12 يناير 2016

טילי היירוט

ישראל בחנה מספר ניסויים מצליחים במערכת ההגנה מפני טילים "ארו – 3 " או "חץ 3", פרויקט שמומן על ידי ארצות הברית, ומטרתו להשמיד טילים בליסטיים מחוץ האטמוספרה.

לאחר מבחן מוצלח של המערכת ביולי 2019, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי למדינתו "יש כיום יכולת ליירט טילים בליסטיים שעלולים להיות משוגרים נגדנו".

בישראל יש גם מערכת הגנה בשם "חץ 2", שתוכננה ליירט טילים בליסטיים ארוכי טווח, בעיקר איראנים וסורים, בנוסף למערכת "כיפת ברזל" ומערכת שרביט קסמים המסוגלות להדוף טילים לטווח קצר ובינוני שישוגרו מעזה או מלבנון.

במסגרת ההכרזה על הקמת גוף חדש להתמודדות עם איראן, אמר  אביחי אדרעי מדובר צה"ל, כי השינויים נבעו "מהצורך לכוון את תהליך בניית הכוח הרב-זרועי, שהפך מתוחכם יותר, ובתוך כך להעמיק את האסטרטגיה הצבאית בכלל, ובחזית האיראנית בפרט".

קרדיט : עמרם אל מקבוצת נציב

 

כתיבת תגובה