להחזיר עטרה ליושנה: בית הכנסת הגדול באלכסנדריה המחודש יחנך היום

שר התיירות המצרי חאלד אל-אנני יפתח היום, יום שישי, ברוב פאר והדר את בית הכנסת "אליהו הנביא" באלכסנדריה, לאחר סיום עבודות השיקום, שנמשכו קרוב לשלוש שנים, בעלות משוערת של 100 מיליון לירות מצריות (כ-4 מיליון דולר אמריקאי).

בית הכנסת אליהו הנביא ברחוב דניאל הנביא (Nabi Daniel street) באלכסנדריה, בנוי בסגנון האקלקטי, היה בית כנסת מרכזי באלכסנדריה. הוקם בין השנים 1848–1850, שאז נקרא "בית הכנסת החדש". המבנה תוכנן על ידי האדריכל לאון ברזילון (Léon Barcilon) בסגנון האקלקטי. כיום אין פעילות בבית הכנסת, והוא פתוח למבקרים בימים ראשון עד חמישי, ובימים שישי ושבת בית הכנסת סגור. סביב בית הכנסת יש אבטחה מטעם ממשלת מצרים.

אז מדוע אין נציגים ממדינת ישראל ביום מפואר זאת ? כדי לא להרגיז ?

ההיסטוריה של בית הכנסת:

רבי עובדיה מברטנורא אשר ביקר באלכסנדריה בשנת 1487 מצא בה שני בתי כנסת. אחד מבתי הכנסת היה בית כנסת "אליהו" על שם אליהו הנביא אשר נוסד בשנת 1354.

בית כנסת זה נחרב במאה ה-18, על-פי הצו של נפוליאון, ובשנת 1848 תוכנן ונבנה מחדש על ידי אדריכל איטלקי במתכונת המזכירה קתדרלה אירופאית גדולה, כפי שהבניין נראה כיום באלכסנדריה.

גודלו ופארו של בית הכנסת מהווה עדות לקהילה יהודית גדולה ותוססת אשר הייתה בתקופה זו בעיר.

בית הכנסת הנוכחי אמנם גדול ומרשים, אך כנראה לא כמו בית הכנסת הגדול שהיה בעיר בימי התלמוד, שנקרא "דיופלוסטון של אלכסנדריה" – ומתואר כך בתוספתא במסכת סוכה:

אמר ר' יהודה, כל מי שלא ראה דיופלסטון של אלכסנדריא לא ראה כבוד גדול לישראל כל ימיו. כמין בסיליקי גדולה הייתה, סטיו לפנים מסטיו. פעמים שהיו בה כפלים כיוצאי מצרים, ושבעים ואחת קתדרות היו בה של זהב, כנגד שבעים ואחד זקנים, וכל אחת ואחת עשויה מעשרים וחמש ריבוא, ובימה של עץ היה באמצע, וחזן הכנסת עומד על הקרן, והסודרין בידו. נטל לקרות – הלה מניף בסודרין, וכל העם עונין אמן. ולא היו יושבין מעורבבין, אלא זהבים בפני עצמן, וגרדיים בפני עצמן, וטרסיים בפני עצמן, כדי שיהא אכסנאי בה ומיטפל לאומנתו, ומשם הייתה פרנסתו יוצאת.

בית הכנסת מתקופת התלמוד נחרב בשנת 115 לספירה.

 

ההיסטוריה של יהדות אלכסנדריה:

בית הכנסת "אליהו הנביא"^[2] כיום נותן תחושה של קהילה יהודית גדולה ותוססת, אך הקהילה דלה ומעטה. במתחם בית הכנסת מרוכזים מוסדות הקהילה: בית הכנסת, בניין משרדי הקהילה, לשכת בית הדין הרבני של אלכסנדריה, בניין בית הספר היהודי, וחצר גדולה עם צמחייה וגינה מטופחת אך בפועל אין נוכחות יהודים והם משמשים רק לצורכי המבקרים והתיירים.

המצב כיום-בבית הכנסת אין מניין, בחדרי בית הדין נותרו רק השלטים והריהוט, בית הספר היהודי מושכר לבית ספר מוסלמי ורק הכותרת בראש הבניין מזכירה את אלפי התלמידים שעברו דרכו במשך השנים. בית הספר, שנוסד בשנת 1907, פעל עד שנת 1956 וכלל : גן ילדים, בית הספר לבנים ובית הספר לבנות .

בית הכנסת כיום:

מר יוסף גאון, נשיא הקהילה כיום, בא ממשפחה מיוחסת במצרים שכן אביו היה לפני שנים רבות החייט האישי של מנהיג מצרים עבד אל נאסר ולכן תמיד שמרו על אביו ועל משפחתו מפני הגירושים והפרעות השונות אשר נפלו על ראשם של היהודים. מעל שולחנו מונחות 2 תמונות: אחת של הנשיא הנוכחי מובראק, ואחת של הרבי מלובביץ. הוא יושב במשרדו בקהילה במשך רוב שעות היום ומנסה לטפל בכל התחומים הדרושים להמשך קיומה של הקהילה. ועושה כל מאמץ לשמור על בית הכנסת ועל חיים יהודים עבור מעט היהודים הגרים בעיר. כיום יש באלכסנדריה 23 יהודים – ארבעה גברים ותשע עשרה נשים, שחלקן הגדול נשואות לנוצרים או מוסלמים, אך באות לבית הכנסת בחגי ישראל. לקראת מועדי ישראל, ימים נוראים וחג הפסח, הקהילה עושה מאמץ להביא צעירים מחוץ למדינה כדי להשלים מניין והשמחה רבה כאשר ניתן לחדש את קול התפילה בבית הכנסת הגדול והמפואר של אלכסנדריה.

בשנים האחרונות היה בית הכנסת מוזנח וללא אחזקה. אך הביקורים של יהודים רבים ממדינות שונות נמשכו כל השנים מאז הסכם השלום עם מצרים.

עקב נזקי מים בקומה העליונה, התמוטטה לאחרונה התקרה בעזרת הנשים ונודע שממשלת מצרים הקציבה כ־4 מיליון דולר לשיפוץ כללי של בית הכנסת^[3]

בדצמבר 2019 פורסם שהשיפוץ הסתיים.^[4] בית הכנסת נחנך לאחר השיפוץ ב-9 בינואר 2020.^[5]

(מתוך ויקיפדיה)