מכון ואשינגטון:"מלחמת המזרח התיכון הגדולה של 2019"-חלק א'

מאמר שפורסם על ידי צמד חוקרים ישראלים במכון וואשינגטון לחקר המגמות וההתפתחויות במזרח התיכון ובמדיניות האמריקאית באזור.

{alt_text}

המתיחות הגוברת בגבול הצפוני של ישראל מעוררת דאגה לגבי עימות נוסף בין ישראל לחיזבאללה או מלחמה בין ישראל לאיראן בסוריה. מלחמה כזו לא תוגבל למשתתפים המקוריים, היא יכולה לכלול מערך של מיליציות שיעיות ואפילו של משטר אסד, ויכולה להקיף את כל האזור – ובכך להשפיע על האינטרסים החיוניים של ארה"ב.

שני גורמים גורמים למתיחות זו: המאמצים של חיזבאללה וסוריה – בעזרת איראן – לייצר טילים מדויקים מאוד בלבנון ובסוריה, העלולים לשבש את התשתיות הקריטיות של ישראל ולהפוך את החיים שם לבלתי נסבלים; ואת מאמציה של איראן להפוך את סוריה למעין קרש קפיצה למבצעים צבאיים נגד ישראל ולבסיס להקמת כוח בלבנט. עם זאת, איראן, תוך כדי המשך הגשמת סדר  יום שלה, שהביאו אותו לעתים קרובות לקונפליקט עם ישראל ועם ארה"ב, הראתה כי היא מבקשת להימנע ממלחמות קונבנציונליות ומהאבדות הכבדות שנגרמו לכוחותיה. במקום זאת, היא מסתמכת על פעולות של כוחות פרוקסי, טרור ופעילויות שאינן קטלניות. עם זאת, מדי פעם היא הייתה מוכנה לבצע פעילויות בסיכון גבוה, שיש בהן פוטנציאל להסלמה. (דוגמא: כוחות איראנים בסוריה שיגרו בחודש פברואר מטוס ללא טייס עם מטען נפץ למרחב האווירי הישראלי; הוא ייורט, אבל האירוע הצית עימותים).גם ישראל נראית נחושה להימנע ממלחמה, אם כי מעשיה מראים שהיא מוכנה לקבל את הסכנה של הסלמה כדי להתמודד עם האיומים המתעוררים. ואכן, מאז שנת 2013 היא ביצעה יותר מ 130- תקיפות בסוריה על משלוחי נשק המיועדים לחיזבאללה, ומאז סוף שנת 2017 היא הרחיבה את "המערכה שבין המלחמות" לתקיפת מתקני צבא איראניים בסוריה – מבלי להצית, עד כה ,עימות נרחב יותר.עם זאת, שני העימותים העיקריים בין הערבים לישראל בשנים האחרונות (לבנון 2006, עזה 2014) נבעו מהסלמה בלתי מכוונת. הדינמיקה המתהווה בין ישראל, איראן ו- "ציר-ההתנגדות " היא נוסחה אפשרית שלישית של " מלחמה בטעות " , ולכן יש לנתח אותה בזהירות

מספר רב של שחקנים, חזיתות וזירות

הפוטנציאל למלחמה נוספת – אחת בעלת היקף ומורכבות חסרי תקדים – היא תוצאה של מלחמת האזרחים הסורית, שאיפשרה לאיראן לבנות תשתית צבאית בסוריה ולפרוס את "הלגיון הזר" השיעי שלה לאורך גבולות ישראל. המלחמה אפשרית בחזיתות מרובות ובזירות מרוחקות, מלחמה ביבשה, באוויר, בים, ובמידע ובתחומי סייבר על ידי לוחמים מחיזבאללה, איראן, סוריה, עיראק, אפגניסטאן, פקיסטן ואפילו תימן. ההיקף המורחב של מלחמה אפשרית יביא אפשרויות צבאיות חדשות לאיראן ולחיזבאללה וימתח את היכולות הישראליות עד לגבולותיהן.

מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, אמר, אם כי אולי במידה מסוימת של הגזמה, כאשר הזהיר ביוני 2017 כי "אם תפתח מלחמה ישראלית נגד סוריה או לבנון, לא בטוח שהלחימה תישאר לבנונית-ישראלית, או סוריה-ישראלית , ו"זה יכול לפתוח את הדרך לאלפים, אפילו מאות אלפי לוחמים מכל רחבי העולם הערבי והאיסלאמי ישתתפו ". כמו כן, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית, מחמד עלי ג'פרי, הצהיר בנובמבר 2017 כי" גורלו של חזית ההתנגדות שזור וכולם עומדים מאוחדים, ואם ישראל תתקוף חלק ממנה, המרכיב האחר של החזית יעזור לה ".

מלחמה כזו צפויה להתרחש כתוצאה מהסלמה בלתי מכוונת, לאחר פעולה איראנית נוספת נגד ישראל, או לאחר תקיפה ישראלית בלבנון או בסוריה (למשל, נגד מתקני ייצור טילים). זה יכול להתחיל כתוצאה של תקיפה אמריקאית ו / או ישראלית על תכנית הגרעין של איראן. זה יכול לקרות גם כתוצאה מסכסוך שמתחיל במפרץ, אך הוא מגיע לגבולות ישראל – אולי כתוצאה ממהלכים אגרסיביים איראניים (כפי שניסה סדאם חוסיין ב -1991 לשבש את המערכה הצבאית האמריקנית לגרש את הכוחות העיראקיים מכוית על ידי שיגור טילים לעבר ישראל).

מלחמת הצפון החדשה יכולה לפרוץ באחד מהתרחישים הבאים:

מלחמת לבנון פלוס. מלחמה בין ישראל לחיזבאללה בלבנון, בה משתתפים גם איראנים, אלפי לוחמים שיעיים זרים, ואפילו חמאס (שהקימה נוכחות צבאית מוגבלת בדרום לבנון). החזית הסורית נותרה שקטה יחסית, כאשר ישראל פועלת שם באופן מוגבל על מנת להגביל את תנועת הלוחמים והיכולות ללבנון.

מלחמה בסוריה. מלחמה בין כוחות ישראליים לאיראנים, מיליציות שיעיות (כולל לוחמי חיזבאללה), ואולי אף אלמנטים של הצבא הסורי, שילחמו בשטח סוריה. החזית הלבנונית תשאר שקטה יחסית. אם כוחות היבשה הסוריים ייכנסו לקרב, רוסיה עלולה להתערב כדי להגן על בעלות בריתה.

מלחמת בשתי חזיתות. מלחמה בלבנון ובסוריה בין כוחות ישראליים לאיראנים, חיזבאללה, ומיליציות שיעיות, ואולי אפילו אלמנטים של הצבא הסורי, שבהם שני הצדדים מתייחסים ללבנון ולסוריה כאל זירת פעולה אחת.

כל שלושת התרחישים האלה כרוכים בהסלמה או בהסתערות בחזיתות או בזירות משניות, ומעורבותם של שחקנים נוספים:

חזיתות נוספות / זירות. מלחמה בלבנון ו / או בסוריה עלולה להוביל: התקפות על ישראל מעזה, תסיסה בגדה המערבית או פיגועי טרור בישראל; התקפות חות'יות על אינטרסים ישראליים (כגון תעבורה ימית ישראלית במצר באב אל – מנדב), או פגיעה ישראלית ביעדים החות'יים בתימן; התקפות טילים על ישראל על ידי המיליציות השיעיות בעיראק, ותקיפות נגד ישראליות. חלק מהמיליציות הללו כבר הזהירו כי תקיפה ישראלית עלולה להפעיל התקפות על אנשי צבא ארה"ב בעיראק.

ישראל מול איראן. במהלך הלחימה בסוריה או בלבנון, ישראל תוקפת את איראן על מנת לפגוע בלב לבה של קואליציית האויב, ובכך להשפיע על מהלך המלחמה. לחלופין, איראן מגבירה את ההתקפות על ישראל מסוריה או מלבנון בהתקפות משטחה, אולי לאחר שסבלה אבדות כבדות בסוריה. אלה יכולים לבוא בצורה של תקיפות או טילים ו / או התקפות סייבר הרסניות על מטרות צבאיות ותשתיות קריטיות.

מלחמה אזורית? תרחיש בהסתברות נמוכה / גבוהה, שבו סכסוך בלבנט מתפתח למלחמה אזורית בסעודיה ואולי גם באיחוד האמירויות. ישראל מגיבה על התקפות על תשתיותיה הקריטיות עם תקיפות או תקיפות על תעשיית הנפט של איראן או אפילו על מתקני הגרעין שלה – בעידוד ואולי בסיוע לוגיסטי של מדינות המפרץ הערביות. איראן מגיבה נגד ישראל, אך גם מבצעת ירי טילים, פעולות חבלה או התקפות  על מתקני הנפט הערביים ברחבי המפרץ, מה שיוביל להסלמה שם, ואולי אף להתערבות צבאית של ארצות-הברית.

 

שיקולים בתכנון המערכה

עבור ישראל, תכנון ובצוע מהלכים התקפיים במלחמת הצפון הבאה יגרור אתגרים חסרי תקדים, בשל אי וודאויות לגבי מספר השחקנים המעורבים, פוטנציאל הלחימה בחזיתות מרובות, זירות פעולה ותחומים (כולל סייבר) ותפקיד המעצמות הגדולות . יתרה מזאת, מכיוון שהיכולות הצבאיות של הצדדים ושל הסביבה הגיאופוליטית מתפתחות במהירות, וכיוון שאיראן החלה את השתלבותה בסוריה רק ​​לאחרונה, אופיו של מלחמה עתידית יושפע מאוד מעיתויה. מלחמה בשנת 2019 עשויה להיות שונה מאוד ממלחמה ב -2025.

למרות חוסר הוודאות הזה, הניסיון האחרון והמגמות הנוכחיות מאפשרות מספר הכללות. מלחמתה הצפונית הבאה של ישראל תהיה רחבת היקף הרבה יותר מבעבר. ישראל עשויה להתחיל במערכה אווירית אינטנסיבית כדי להתמודד עם האיום של כוחות אווירים, טילים ומיליציות האויב, אבל בפועל להתמודד עם האיום הזה ידרוש פעולות קרקעיות בקנה מידה גדול. אויביה של ישראל לא יסתפקו רק בשיגור רקטות וטילים לעבר המתקנים הצבאיים הישראליים, מרכזי האוכלוסייה והתשתיות הקריטיות, אלא ינסו להשתמש בכוחות הקרקעיים שלהם כדי לחדור למרכזי אוכלוסיה ישראליים ולכבוש כפרים ישראלים ומאחזים צבאיים קטנים. כמו כן, סביר להניח שהם ישתמשו בלוחמת סייבר בתמיכה בפעולות צבאיות קונבנציונאליות (למשל, כדי לשבש את הגנת הטילים הישראלית) ואולי גם נגד תשתיות קריטיות.

בעימותים קודמים עם חיזבאללה, התמקדה ישראל בכוחות הלוחמים של הארגון, בהנהגת הארגון, ובמומחים הצבאיים שלה ובתשתיות הלבנוניות שסייעו לעפילות החיזבאללה. במלחמת הצפון הבאה, הדילמה של האם לתעדף פעולה נגד איומים מיידיים או מרכזי אויב  ושל גורמים חיוניים, תהיה חריפה; יש להשקיע מאמץ ניכר בזיהוי מוקדי הכוח  שיכולים להוות מטרות כדי לזרז את הפסקת המלחמה בתנאים נוחים.

רוסיה היא שחקן מפתח בסוריה ויכולה להיות גורם מפתח במלחמה עתידית: האם מוסקבה תעמוד בצד, או שתגביל את יכולתה של ישראל לפגוע בכוחות פרו-משטריים בסוריה, כדי למנוע את התפרקות סוריה של משטר אסד לאחר הניצחון במלחמת האזרחים? האם וושינגטון תישאר בלתי מעורבת מבחינה צבאית – מעבר אולי לתגבור ההגנה הישראלית נגד הטילים – או שתמלא תפקיד פעיל יותר, ותראה בכך הזדמנות לפגוע באיראן, ובכך לקדם את מטרתה לערער את השפעתו של האזור באזור? בהתאם לאופן שבו מתרחש האירוע, עלולה ישראל לעמוד בפני אפשרות מטרידה: המאמצים הרוסיים לסכל את השימוש בכוח מכריע, איפוק של ארצות הברית ודיפלומטיה כוחנית חסרת תועלת, יכולים למנוע את ישראל מלהשיג את מטרותיה הצבאיות המלאות – בדומה למה שקרה במלחמת 1973.

 

קרדיט:

 

One thought on “מכון ואשינגטון:"מלחמת המזרח התיכון הגדולה של 2019"-חלק א'

  • 24/08/2018 at 12:15
    Permalink

    ניתוח מצב מעולה ועכשיו אוסיף גם מניע, הסעודי סגר עיסקה עם טראמפ לפני שנה וחצי של חצי טריליון דולר {לפי טראמפ} להחלפת שלטון האייתולות, מאז החתימה התוכנית הזאת רקמה על עצמה עור וגידים היא כבר יום ברורה לעין ובשלב האחרון שלה, כך שאין צורך לחכות לטריגר שיצית את הבערה זו בערה מתוכננת, אין ציפייה להחלפת האייתולות בלי פרפורי גסיסה בדמות הפעלת כל הפרוקסי האפשרי.

כתיבת תגובה